עפ"ת 18756/08/22 – מריה סמניוטה נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
עפ"ת 18756-08-22 סמניוטה נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: 14121073721 |
1
בפני |
כבוד השופטת רונית בש
|
|
המערערת |
מריה סמניוטה
|
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
פסק דין |
1. מונח לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט אור לרנר) (להלן: בית משפט קמא) שניתנה בתיק תת"ע 2855-08-20 מיום 17/7/22, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין שניתן בהעדרה ביום 1/12/21. כאן ראוי לציין כי ביום 19/7/22 דחה בית משפט קמא בקשה לעיון חוזר שהגישה המערערת בהתייחס להחלטה מיום 17/7/22.
החלטות בית משפט קמא
2. בהחלטתו מיום 17/7/22 ציין בית משפט קמא, כי המערערת מבססת את בקשתה על הטענה כי לא קיבלה את ההזמנה לדיון מאחר ובאזור מגוריה מתגוררת אוכלוסייה המתנכלת לאחרים שמוציאה דברי דואר מהתיבות מתוך רשעות, וכן מבוססת הבקשה על טענה לכשלים בניסוח הדו"ח. נקבע כי דין הבקשה להידחות, זאת מאחר שהמערערת נשפטה בהיעדרה לאחר שההזמנה לדיון נשלחה לכתובתה הרשומה וחזרה בציון נמסר "לידי הנמען הרשום" ביום 14/3/21, בציון שמה של המערערת וחתימתה ומבלי שהמערערת התייחסה לנתון זה בטיעוניה.
3. אשר לטענת המערערת בהתייחס לניסוח הדו"ח נקבע בהחלטה הנ"ל, כי ניסוחו של הדו"ח ברור ומלמד כי המערערת לא צייתה לרמזור אדום בכיוון נסיעתה.
2
4. בהחלטה מיום 19/7/22 שניתנה בבקשה לעיון חוזר הפנה בית משפט קמא לאישור המסירה של הזימון לדיון שהתקיים ביום 1/12/21 תוך שהבהיר כי מאישור המסירה עולה כי המערערת חתמה על אותו אישור מסירה. עוד צוין בהחלטה הנ"ל כי המערערת לא הצביעה על טעמים לביטול פסק הדין וכי לא הייתה הצדקה לקיום דיון בבקשתה לביטול פסק הדין.
נימוקי הודעת הערעור
5. במסגרת נימוקי הודעת
הערעור טוענת המערערת כי ניסוחו של הדו"ח מנוגד להיגיון ולעקרון החוקיות, שכן
לשיטתה ממקרא הדו"ח לא ידוע מה קרה מבחינה עובדתית. נטען, כי על נאשם לדעת
בדייקנות מה מייחס לו הדו"ח אך בעניינה של המערערת הדו"ח מייחס לה ארבע
אפשרויות שונות של ביצוע עבירה (לא עצרה את רכבה לפני קו העצירה או לפני מעבר חציה
או סמוך לרמזור קרוב או נכנסה לצומת בניגוד לאור אדום). לטענת המערערת, במצב דברים
זה נגרם לה עיוות דין כלשונו של סעיף
טיעוני באי כוח הצדדים בדיון
6. בדיון לפניי היום חזר ב"כ המערערת על האמור בהודעת הערעור תוך שהבהיר כי המערערת טוענת לעיוות דין נוכח אופן הניסוח של כתב האישום בתיק של בית משפט קמא. הוטעם כי לא ניתן להבין מהדו"ח מהן עובדות העבירה. ב"כ המשיבה טענה כי ב"כ המערערת בחר להתייחס אך לחלק אחד של הדו"ח המפרט את סעיף הוראת החיקוק, כלשונו. לטענת ב"כ המשיבה, עיון בדו"ח במלואו מלמד כי הדו"ח מפרט את נסיבות המקרה ואף את תגובת המערערת. ב"כ המערערת טען לעניין זה כי באת כוח המשיבה אינה יכולה לעשות "מקצה שיפורים", אלא אך להתייחס לכתב האישום כפי שהוגש בתיקו של בימ"ש קמא ולא מעבר לכך. עוד נטען ע"י ב"כ המערערת, כי מכוח עיקרון החוקיות על כתב האישום להיות חד-משמעי וברור, דבר שאינו מתקיים, לשיטתו, בענייננו, ומשכך נגרם עיוות דין למערערת.
דיון והכרעה
3
7. על המבקש לבטל פסק דין שניתן בהעדרו, לשכנע את בית המשפט כי קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון, או כי עלול להיגרם לו עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין (ראו, למשל: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י (28.11.13)).
8. ומהתם להכא: בענייננו, אין המערערת חולקת על זימונה כדין לדיון בפני בימ"ש קמא. המערערת טוענת כי ייגרם לה עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין, וזאת נוכח הניסוח הלקוי, לטענתה, של כתב האישום. לדברי ב"כ המערערת, כתב האישום מציין מספר חלופות עובדתיות ומשכך, לא ניתן לדעת על פיו מהן עובדות העבירה.
9. אין בידי לקבל את טענתו הנ"ל של ב"כ המערערת, שכן עיון בהודעת תשלום הקנס - בדו"ח שניתן למערערת, מלמד כי נסיבותיו של המקרה פורטו באופן ברור. בפרק ח' לאותו דו"ח, נרשם כי הרכב חצה את קו ההפרדה ואת הצומת כשאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו. עוד נרשמה בדו"ח הנ"ל תגובת המערערת בזו הלשון: "לא שמתי לב שהיה אדום", וזאת תוך שהובהר כי דברי המערערת תורגמו מהשפה הרוסית. הודעת תשלום הקנס הנ"ל שנרשמה בכתב יד הינה חלק בלתי נפרד מכתב האישום המודפס שהוגש בתיקו של בימ"ש קמא, כתב אישום הנושא את מספרה של הודעת תשלום הקנס. וכאן אוסיף ואציין כי המערערת הגישה בפני בימ"ש קמא בקשה להארכת מועד להישפט תוך שהתייחסה לדו"ח שמספרו 14121073721, שהינו הדו"ח הנ"ל המפרט, בין היתר, גם את נסיבות המקרה ומציין, כאמור, את תגובתה של המערערת.
10. לפיכך, לא שוכנעתי כי עלול להיגרם למערערת עיוות דין במידה ולא יבוטל פסק הדין שניתן בהעדרה. צדק בימ"ש קמא עת שציין בהחלטתו מיום 17/7/22, כי ניסוחו של הדו"ח ברור וכי הוא מלמד כי המערערת לא צייתה לרמזור אדום בכיוון נסיעתה ובגין כך נשפטה ונדונה לקנס המינימום בסך 1,500 ₪.
11. בסיכומו של דבר, אני דוחה את הערעור.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ג, 19 באוקטובר 2022 בהעדר הצדדים.
