1

נוכחים:

המערערת וב"כ עו"ד גלית בלו

ב"כ המשיבה - עו"ד ינאי גורני

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דין בימ"ש קמא, כב' השופטת וישקין, מיום 28.5.15 בתיק ת"ד 6209-08-14 במסגרתו הורשעה המערערת בעבירות של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התנהגות הגורמת נזק לפי סעיף 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, אי האטה לפני מעבר חציה לפי סעיף 52 לתקנות התעבורה ואי מתן זכות קדימה לפי סעיף 67 א לתקנות התעבורה.

העונש שגזר בימ"ש קמא: פסילה בפועל למשך 9 חודשים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 1,500 ₪.

מתוך עובדות כתב האישום עולה כי ביום 10.4.14 בשעת בוקר, 10:20, נהגה המערערת ברכב מספר 7911518 בעיר ראשל"צ ברחוב רמז ובאותה שעה חצתה הולכת רגל את הכביש משמאל לימין, כיוון נסיעת המערערת, במעבר חציה, תוך שהיא מובילה לפניה תינוק בעגלה. המערערת פגעה עם רכבה בעגלת התינוק, זו התהפכה, והתינוק נפל.

2

בנימוקי הערעור מצוין כי המערערת הודתה בעבירות שיוחסו לה. מתחם הענישה שנקבע בבימ"ש קמא בין 9 ל-18 חודשים, בטעות יסודו, מקום שפסילת המינימום היא 3 חודשים בלבד. עוד נטען, כי לא נגרם כל נזק לגוף כמפורט בדוח מיון ילדים, ועל כן אין זה המקום להחמיר על המערערת ולקבוע מתחם עונש שהוא גבוה משמעותית מתקופת פסילת המינימום. הובאה פסיקה על ידי ב"כ המערערת, מחוזי תל אביב לפיה לתוצאות תאונה יש השלכה משמעותית לעונש שייקבע. מדובר במי שלא צברה הרשעות קודמות, המעידה היא חד פעמית, מצבה הרפואי קשה, סובלת מפריצת דיסק, נזקקת לרישיון הנהיגה להתנהלותה היומיומית. ומכאן מתבקש ביהמ"ש לקצר משמעותית תקופת הפסילה.

ב"כ המשיבה מתנגד להתערבות בעונש.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

1.         המערערת אכן לא צברה הרשעות קודמות, אולם יש לזכור כי וותק הנהיגה קצר, משנת 2012 בלבד, בעוד העבירה בוצעה כשנתיים לאחר קבלת רישיון נהיגה. ומתוך תשובות המערערת מדובר במי שנסיעותיה ברכבה אינן מכילות קילומטרים רבים של נהיגה בחודש. מכאן שנתאפשר לומר כי מיומנות הנהיגה אולי אף טרם השתכללה ועל כן יש לראות בוותק הנהיגה, וותק קצר. אני סבורה שגם לגיל קבלת הרישיון הינו בעל השלכה. מדובר במי שהוציאה רישיון נהיגה בהיותה למעלה מ-55.

2.         דעתי מאז ומתמיד הינה כי תוצאת תאונת דרכים הינה יד הגורל ואין למבצע עבירת התעבורה, שהינה בבסיס תאונת הדרכים, כל השפעה על התוצאה. העונש אמור להיגרם מהעבירה שבוצעה, ממידת הסיכון בעבירה זו לביטחון הציבור ועל פי תוצאות אפשריות לעבירה. במקרה זה שלנו מדובר בהולכת רגל שחצתה למעלה ממחצית הדרך במעבר חציה, מדובר בתינוק שנפל מעגלתו בשל הפגיעה ורק בדרך נס לא נגרם אסון כבד בתאונה זו, ועל כך יש ליתן את העונש.

            גזר הדין מנומק היטב ולא מצאתי להתערב.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ו, 11/10/2015 במעמד הנוכחים.

3