1

בפני 3 ערעורים שאוחדו, בתיקי עפ"ת 13255-08-22; עפ"ת 13215-08-22 ו-עפ"ת 13172-08-22,

שעניינם 3 בקשות להארכת מועד להישפט מיום 10.5.22 שנדחו בבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת הבכירה וישקין) ביום 7.6.22, בתיקי המש 4138-05-22, המש 4132-05-22, המש 4135-05-22, בהתאמה, המתייחסות להודעות תשלום קנס שנשלחו בדואר רשום לכתובתו של המערער ברחוב הבעל שם טוב, בראשון לציון.

2

הודעת תשלום הקנס האחת, עניינה עבירה של חצית צומת באור אדום ביום 10.9.21. מדובר בדוח שנרשם בנוכחות המערער, ואף נרשמה תגובתו של המערער בגוף הדוח, המכחיש את ביצוע העבירה, אולם לדברי המערער נאמר לו כי הדוח יישלח לביתו והוא לא קיבלו כנטען; באישור המסירה צוין כי הדואר הוחזר ביום 4.10.21; הודאת תשלום הקנס השנייה, עניינה בעבירת מהירות מיום 7.6.21. על פי אישור המסירה הוחזר דבר הדואר ביום 23.6.21. המערער טען כי לא קיבל את הדואר, וכי ייגרם לו עיוות דין אם לא יינתן לו להשמיע טענותיו לגבי נסיבות ביצוע העבירה; הודאת תשלום הקנס השלישית עניינה עבירה של חציית צומת באור אדום ביום 29.6.21. על פי אישור המסירה הוחזר הדואר ביום 25.7.21. המבקש טוען כי יש לאפשר לו למסור גירסתו לאירוע "או לחלופין לכפור בעבירה המיוחסת לו".

אין חולקין כי 3 הודעות הקנס הוחזרו בציון "לא ידוע במען" על אישורי המסירה, והמערער טען כי אינו יודע מה הסיבה לרישום זה, שכן ההודעות נשלחו לכתובת מגוריו הרשומה, והוא התגורר בכתובת האמורה עד יום 15.11.21 מועד בו העתיק מגוריו לרחוב הרקפת בעיר (הוצג אישור ממשרד הפנים על שינוי כתובת מיום 15.11.21); המערער טען כי לנוכח מועדי החזרת דברי הדואר כמפורט באישורי המסירה, ומשלא היתה מניעה לדבריו, למסירת הדואר בכתובתו הקודמת באותם מועדים, אין לזקוף לחובתו את אי קבלת הדוחות, ולא חלה חזקת מסירה. עוד נטען כי נודע למערער על קיום הדוחות רק בעקבות פניה של המרכז לגביית קנסות, שמועדה לא צוין. נטען כאמור, כי המערער כופר בביצוע העבירות.

יש להוסיף כי המערער לא הגיש תצהיר כלשהו הנוגע לכתובתו ולנסיבות ביצוע העבירות, והפרטים האמורים עולים מפניות בא כוחו.

בית המשפט קמא קבע בהחלטותיו כי אין לקבל הבקשות להארכת מועד, נוכח כך שבוצעה המצאה כדין, ומשעולה חזקת המסירה מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, וכי היה על המערער לעדכן כתובתו בצורה מלאה.

בערעור חוזר ב"כ המערער על הטענות שעלו בבקשות לבית משפט קמא, ואף ציין כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, על רקע גירושיו, ולהיעתר לערעור.

אין מקום לקבלת הערעור.

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד 1974 קובעת כי "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק...רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום הקנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

3

הודעות תשלום הקנס נשלחו בדואר רשום לכתובתו של המערער, ומשאין חולק כי חלפו 15 ימים מיום שליחתן, הרי שחלה חזקת מסירה על פי תקנה 44א, ועל המערער היה להראות כי לא קיבלן בשל "סיבות שאינן תלויות בו". המערער לא עמד בדרישה זו, לא סיפק כל הסבר לאי קבלת הדואר בשלושה מקרים שונים, בין החודשים יוני - ספטמבר, ואף לא הובאו על ידו כל ממצאי בירור בדואר בעניין זה. העובדה כי שינה כתובת מגורים בחודש נובמבר, סמוך לאותה תקופה, תורמת לאי הבהירות שהמערער לא טרח לסלקה, בקשר למקום מגוריו בפועל.

הטענה הכללית בדבר אי ביצוע העבירות, אף היא אינה מסייעת למערער, משלא עלתה כל הנמקה קונקרטית הקשורה בנסיבות הקשורות בביצוען, וכאמור, אף לא צורף תצהיר של המערער בעניין הטענות שעלו.

נוכח האמור, נדחים הערעורים.

פסק הדין יועבר לצדדים באמצעות מזכירות בית המשפט.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.