1

בהמ"ש חוזר ומביע את מורת רוחו מאופן התנהלותו של עוה"ד .

שימוע פסק הדין נקבע ל-23.6.16 שעה 13:00 (החלטה מיום 2.6.16) .

התאריך נדחה לבקשתו של עו"ד ל-30.6.16 שעה 13:00.

עוה"ד המתין עד ליום הדיון וביום הדיון הגיש בקשת דחייה שנדחתה. חרף זאת הוא עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון. גם המערערת לא התייצבה לדיון.

בשיחה טלפונית עם נציגת הפרקליטות ביקש ממנה לשמוע את פסק הדין בהעדרו והודיע לה שהמערערת מטופלת בתינוק ולא תתייצב.

הנימוק שפורט בבקשת הדחיה היה דיונים אחרים שקבועים לו בבהמ"ש בת"א ולכן יקשה עליו להתיצב.

נימוק זה של עו"ד גולן איננו חדש והוא נטען ,כדבר שבשגרה, בכל בקשת דחיה המוגשת על ידו.

מבלי להכנס לשאלה אם קבועים דיונים כאלה אם לאו, לא מתקבל על הדעת שעוה"ד יקח על עצמו

להתיצב בבית משפט אחר כשהוא ידע על מועד הדיון בתיק זה מבעוד מועד.

2

המערערת ידעה על המועד שנקבע לשימוע פסק הדין וגם היא עשתה דין לעצמה ולא התיצבה.

ניתן לומר גם לגביה שזוהי דרך התנהלותה (למדתי זאת מפרוטוקול במ"ש השלום) . אלמלא הודיע

עוה"ד שהוא יידע אותה ובקשתו ליתן את פסק הדין בהעדרה, היה בהמ"ש מוציא כנגד צו הבאה.

המערערת כמי שידעה על מועד הדיון חייבת היתה לודא תוצאות פסק הדין.

לא ינתן עיכוב ביצוע נוסף.

אני מורה לעו"ד גולן לידע את המערערת לגבי תוצאות פסק הדין והחובה להפקיד את רשיון הנהיגה

אוסיף למעלה מן הצורך כי למערערת כתובת מגורים קבועה והטענה שאינו יכול להשיג אותה תמוהה אף היא.

בלי קשר לאמור לעיל , המזכירות תשלח למערערת את פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ו, 05 יולי 2016, בהעדר הצדדים.