בית משפט קמא התייחס לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי המערערים - הגנת הסביבה ואיכות החיים; בריאות האדם ואיכות חייו וחיי הדורות הבאים אחריו; פגיעה בנוף; זיהום קרקע; זיהום מקורות מים; פגיעה באיכות האוויר; פגיעה בזכויות בעלי הקרקע, ופגיעה בתחרות החופשית בשוק העסקים. בית משפט קמא סקר את מדיניות הענישה הנוהגת וקבע כי ישנה חשיבות להשתת קנסות מרתיעים ומשמעותיים, בעת קביעת מתחם הקנס ההולם, מה גם שקנסות גבוהים קודמים לא הרתיעו את המערערים מלשוב ולבצע עבירות דומות. לצד זאת נקבע כי יש להתחשב במצב כלכלי לצורך קביעת מתחמי הקנס, אולם לא הוצגו נתונים ביחס למצבם הכלכלי של המערערים. בכל הנוגע למערערים 3-2, נקבע כי מתחם העונש ההולם הוא קנס כספי של עשרות אלפי שקלים, לצד התחייבות להימנע מביצוע עבירות בעתיד, כפי עתירת המאשימה. בעת מיקום העונשים בתוך המתחם, שקל בית משפט קמא את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: ביחס למערערת 2 ניתן משקל לכך שבמהלך שנת 2020 עברה עבירות סביבתיות במשך תקופה של מספר חודשים וכי קנס בסך 70,000 ₪ והתחייבות בסכום זהה, לא היה בהם כדי להרתיעה ממעורבות פלילית נוספת. כן נקבע כי הדברים נכונים ביחס למערער 3 אשר קנס בשיעור של 30,000 ₪, התחייבות בסכום זהה וקיומו של מאסר על תנאי בן 3 חודשים, לא היה בהם כדי להרתיעו מביצוע עבירות דומות.

לטענת ב"כ המערערים גזר הדין חמור וחורג ממדיניות הענישה הנוהגת. לטענתו, הקנסות המוטלים דרך כלל בגין עבירות אלה נמוכים לאין שיעור מהקנסות שהושתו על המערערים. כן טען, כי יש להתחשב בעובדה כי חולטו המשאית והנגרר ששווים רב, כך שבסופו של דבר הושתה על המערערים ענישה כספית כוללת בסך של 350,000 ₪. אשר למערער 3 נטען בנוסף כי מצבו הרפואי אינו תקין.

ב"כ המשיבה התנגד להקלה בעונש. לגישתו, אין כל מקום לוותר על חילוט המשאית והנגרר נוכח העובדה כי אלה שימשו לביצוע העבירות, ואף אין מקום להפחית בגובה הקנסות, שכן מדובר במי שהוטלו עליהם קנסות גבוהים גם בעבר, אך לא היה בהם כלל כדי להרתיעם.

לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי מחד גיסא, אין מקום להתערבות בהחלטת בית משפט קמא שהורה על החילוט, ומאידך גיסא, ראוי להתחשב בחילוט, ובשווים של המחולטים, ולהפחית בהתאם את גובה הקנסות שהוטלו על שני המערערים 2 ו-3.

אכן, ההלכה הפסוקה מורה כי יש לחלט נכסים אשר שימשו לביצוע העבירה - ובמקרה דנן ברור הוא כי כך דינם של המשאית והנגרר - אך בה בעת יש להתחשב, בעת הטלת הקנס, במצבו הכלכלי של הנאשם (סעיף 40ח לחוק העונשין, התשל"ז - 1977). בתוך כך יש להתחשב גם בסנקציות כלכליות נוספות שהוטלו על הנאשם (ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל, בפסקה 117 לפסק דינו של כבוד השופט ח' ג'ובראן (29.12.15)). לפיכך, ונוכח העובדה כי שווים של המשאית והנגרר הוא כ-250,000 ₪ - סכום בלתי מבוטל - ראוי להפחית את הקנסות שהוטלו על המערערים באופן זה שעל כל אחד מהם יוטל קנס בסך של 10,000 ₪ (ובסה"כ 20,000 ₪) חלף הקנסות שהוטלו בבית משפט קמא.

הקנסות האמורים בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מהמערערים 2 ו-3 ישולמו ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.2025 ובכל 1 בחודש שלאחריו.

יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ו, 17 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.