החלטה

ערעור זה הוגש בעניין שתי החלטות ביניים של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ירון מינטקביץ) במסגרת הליך פלילי - ת"פ 36992-11-17 - מיום 8.3.2018 ומיום 15.3.2018 - שעניינן קביעת מועדי דיון.

עיון בתיק בית המשפט קמא מעלה כי המערער (הנאשם) מיוצג בבית המשפט קמא באמצעות סניגור, אך את הערעור הנדון הגיש בעצמו.

כידוע, בהליך פלילי, בניגוד להליך אזרחי, הכלל הוא כי אין אפשרות לערער על החלטות ביניים. השגות על החלטות ביניים הניתנות במסגרת הליך פלילי ניתן להעלות רק במסגרת ערעור המכוון נגד פסק הדין הסופי, אך לא קודם לכן ולא במסגרת אחרת.

לכלל זה נקבעו אמנם חריגים מועטים המנויים בחוק וחריגים אחרים אשר נקבעו בפסיקה, אך חריגים אלו מתקיימים רק במקרים נדירים, בהתקיים נסיבות ייחודיות ביותר שהמקרה הנדון אינו נמנה עמם. שכן, הכלל הוא כי בכל הנוגע לעניינים דיוניים במהותם - כמו קביעת מועד דיון - לא מתקיים חריג המצדיק אפשרות ערעור בהליך פלילי.

לשלמות הדברים נוסיף, כי אף יתכנו מקרים חריגים ונדירים שבהם ניתן יהיה לתקוף החלטות ביניים שניתנו בהליך פלילי באמצעות עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ). אולם אפשרות חריגה זו מתקיימת אך ורק באותם "מקרים נדירים, ובהם מקום שמתעוררת טענה של היעדר סמכות או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור" (בג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי באר-שבע, פ"ד סא(3) 93 (2006), כבוד השופט א' א' לוי, פסקה 5).