החלטה

על המערער שהורשע בדין נגזר עונש של מאסר מותנה, קנס כספי, פיצוי לנפגע העבירה וכן ניתנה הוראה להעמדתו בפיקוח שירות המבחן. המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין וביחד עם הערעור גם בקשה לעיכוב ביצוע כל רכיב גזר הדין. שמיעת הערעור בפני הרכב נקבעה ליום 19.12.19.

יוער כי אין לבקשה לעיכוב ביצוע כל נימוק למעט העובדה שהדיון בערעור קרוב ולטעמו של המערער סיכוייו גבוהים. אינני מביע כל עמדה בהחלטה שתפורט להלן בכל הנוגע לסיכויי הערעור. אומר רק כי עיקרו של הערעור בטענות כנגד קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות.

דין הבקשה להידחות, בכפוף להערה בנוגע לרכיב הפיצוי למתלונן, כפי שיפורט:

בכל הנוגע למאסר מותנה שנגזר - אין מקום לעכב ביצוע של עונש מאסר מותנה. כי הרי כל שיש למערער לעשות הוא להימנע מביצוע העבירה עליה חל המאסר המותנה וממילא המאסר המותנה לא יופעל. אינני רואה כל נזק שיגרם למערער אם לא יעוכב ביצוע רכיב ענישה זה.

ככל שהדבר נוגע לתשלום קנס - כאמור אין כל נימוק לעיכוב ביצוע תשלום הקנס, למעט מועד שמיעת הערעור. הלכה היא שרק במקרים חריגים יעוכב ביצוע תשלום קנס. חזקה היא כי ככל שיתקבל הערעור יוחזר כל סכום ששולם לידי המערער.

בכל הנוגע לפסיקת הפיצוי - מאחר והמתלונן, הזכאי לפיצוי, לא צורף כמשיב בערעור ממילא לא ניתן לתת כל סעד שעניינו בפיצוי עצמו. עם זאת, ובשים לב למועד הקרוב של שמיעת הערעור אני מורה כי הפיצוי שנגזר יופקד בתיק בית המשפט מועד שנקבע ואום לא יועבר לידי הזכאי לו עד למתן החלטה אחרת של ערכאת הערעור.