1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר) מיום 29.6.21 בת"פ 29380-02-18.

כללי

1.       המערער הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. המערער נדון ל - 300 שעות של"צ, שני מאסרים מותנים, קנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות עצמית. הערעור מופנה כנגד עונש השל"צ.

2.       ואלה המעשים: ביום 1.9.15 בשעה 15:35 לערך, בעת שנסע המערער במונית, החזיק המערער בסם מסוכן מסוג MDMA במשקל 10 גרם נטו.

טענות הצדדים    

2

3.       ב"כ המערער עותר לביטול עונש השל"צ כליל או להקטין את היקפו באופן משמעותי. נטען כי עונש השל"צ נקבע בניגוד להמלצת שירות המבחן להטלת עונש צופה פני עתיד בלבד. נטען כי מן הראוי בנסיבותיו של המערער ובהתחשב בכך שהעבירה לא גרמה נזק של ממש - למקם את המערער בתחתית מתחם הענישה ואף לחורג ממנו לקולה מטעמי שיקום. המערער הינו בחור צעיר, הוא לקח אחריות על ביצוע העבירה, הביע חרטה ומאז שנת 2015 לא שב להשתמש בסמים, נמנע מלהסתבך בפלילים ועבד בעבודות קבועות. בכך הוכיח המערער כי הוא נחל הצלחה שיקומית משמעותית. עוד נטען כי למערער נגרם עינוי דין. כתב האישום בעניינו הוגש בשיהוי ניכר של שנתיים וחצי מעת ביצוע העבירה, וגזר הדין ניתן כשש שנים לאחר ביצוע העבירה. במהלך תקופה זו, כאמור, הוא השתדל לחיות חיים נורמטיביים ככל הניתן, אך לא ניתן לכך משקל מהותי בגזר דינו.

          ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי הרף העליון של המתחם נקבע עד למאסר בעבודות שירות, כלומר המערער הוצב בתחתית המתחם שנקבע. נטען, כי השל"צ נחוץ נוכח עברו הפלילי והתעבורתי של המערער. על כן, ונוכח כך שלא הוסבר מדוע השל"צ יפגע בתפקודו של המערער, יש לדחות הערעור, שכן אין טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

תסקיר שירות המבחן

3

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה, כי הינו כבן 29 שנים, רווק, נמצא בחל"ת מעבודתו בבית קפה. הוריו גרושים, אביו ריצה מאסרים חוזרם ונשנים, ולפני כשנתיים וחצי נפטר ממחלה. לפני כשלוש שנים אובחן המערער כסובל ממחלת קרוהן. ברישומו הפלילי שלוש הרשעות קודמות בעבירות סמים לצריכה עצמית ואיומים מהשנים 2012-2013, בגינן נדון לענישה מותנית ושל"צ. ברישומו התעברותי 13 הרשעות קודמות בעבירות שונות, ובכללן נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים, בגינן נדון, בין היתר, לעונשים מותנים, של"צ וצו מבחן. פורט כי המערער התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן לאורך השנים ולא עבר טיפול. המערער מסר כי השתמש בסמים ואלכוהול מגיל 15, וכי מגיל 25 נמנע משימוש בסמים. עם זאת, כיום הינו משתמש בקנאביס רפואי ברישיון להתמודדות עם מחלתו. ביחס לעבירה דנן, המערער לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה. הוערך כי ביצע את העבירות בשל אורח חייו העברייני וההתמכרותי באותה תקופה. המערער שלל נזקקות טיפולית. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. עם זאת, נוכח ההתייצבות בחייו, העובדה שביצע את העונשים שהוטלו עליו למרות קשייו, וחלוף הזמן מביצוע העבירה, המליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש צופה פני עתיד וקנס.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, והתערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין.

6.       לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, והבעת חרטה. במכלול השיקולים לקולה יש להתחשב בנסיבות חייו המורכבות של המערער והשיהוי בהגשת כתב האישום בעניינו. מאידך, העבירה שביצע המערער הנה חמורה. המערער החזיק כמות נכבדה של סם שהשפעתו קשה, ולמרבה המזל לא גרם לנזק בפועל. בית משפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה וקבע כי מידת הפגיעה הינה נמוכה. כמו כן, לחובתו של המערער הרשעות קודמות בעבירות ממין הענין. המערער לא עבר טיפול וגם כיום שולל נזקקות טיפולית באופן היכול להפחית את מסוכנותו. עם זאת, מעת ביצוע העבירה האחרונה עברו יותר מחמש שנים. בנסיבות אלה, בית משפט קמא איזן כהלכה בין מכלול שיקולי הענישה בקבעו כי בהתחשב בעקרון ההלימה, העונש הראוי הוא עונש מוחשי וחינוכי, הכולל תרומה לציבור, בדרך של של"צ, ואין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.