1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הנשיא, השופט שמואל הרבסט) מיום 19.7.21 בת"פ 3850-10-20.

כללי

1.       המשיב הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפת בת זוג סתם, תקיפה סתם ואיומים. המשיב נדון ל - 300 שעות של"צ, מאסר מותנה, התחייבות עצמית ופיצוי לשלוש המתלוננות בסך כולל של 1,500 ₪. הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

2

2.       המשיב והמתלוננת היו במערכת יחסים ונפרדו מספר ימים עובר לאירוע שבכתב האישום. ואלה המעשים: ביום 23.9.20, הגיע המשיב ברכב סמוך לעיר בית שמש, שם באותה העת הייתה המתלוננת עם שתי חברות ברכב אחר. המשיב חסם את קטע הכביש הרלבנטי, חבט בבעיטות ברכב בו נהגה המתלוננת, פתח את דלת הרכב, שלף את המתלוננת מתוכו, היכה אותה באגרוף והכניסה למושב האחורי ברכבו. לאחר מכן, פנה המשיב למושב האחורי ברכב בו ישבה אחת מחברותיה של המתלוננת ותקף אותה בראשה ובאזורים שונים בגופה. המשיב שלף את מפתחות הרכב, בו נסעו המתלוננות, ואיים על החברה השנייה שישבה ברכב תוך שהוא מכוון לעברה את המפתח, באומרו "אם עוד פעם אחת תיקחי אותה לאיזה מקום אני אשבור לך את הראש". לאחר מכן, מנע המשיב מהמתלוננת, בת זוגו לשעבר, לצאת מהרכב שלו.

טענות הצדדים     

3.       המערערת עותרת לקבלת הערעור ולהחמרת עונשו של המשיב. לשיטתה, בית משפט קמא לא ייחס את החומרה הראויה לעבירות בהן הורשע המשיב, לא קבע מתחם ענישה הולם ולא גזר על המשיב עונש ראוי בתוך מתחמי הענישה. לטענת המערערת, מתחם הענישה אינו יכול להתחיל משל"צ, נוכח חומרת המעשים ועוצמת הפגיעה בערכים המוגנים בדבר שלמות הגוף, חירות הפרט והביטחון האישי של המתלוננות. מתחם הענישה הנוהג בעבירות שביצע המשיב מתחיל מעבודות שירות. משכך, הטלת של"צ חורגת לקולה ממתחם הענישה הנוהג ואינה מוצדקת בנסיבות דנן. המערערת טוענת כי בעניינו של המערער מוצדק לקבוע את עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה. הרף הראוי אמור להתחיל בעבודות שירות. באה הפניה לפסיקה בעניין שיקום לפיה יש צורך להראות שינוי מהותי אצל הנאשם ותסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב אינו מעיד על כך. עוד נטען, כי עבודות שירות אינן מחזירות עבריין לסביבה עבריינית. בית משפט קמא 'דילג' מדרגה קדימה בהטלת של"צ תחת עונש לריצוי בעבודות שירות, ולכן יש לקבל הערעור.

3

          ב"כ המשיב טען מנגד, כי לא יתכן שהמאשימה תאמץ המלצת שירות מבחן רק כאשר הדבר נוח לה ותבוא בביקורת על המלצות הגורם המקצועי במקרים אחרים. לדבריו, המשיב שיתף פעולה עם שירות המבחן שהמליץ על של"צ ובית משפט קמא לא טעה בפסק דינו עת אימץ את המלצת שירות המבחן. העונש שהוטל על המשיב אינו יוצא דופן, אין חריגה קיצונית ודברי המתלוננת הובאו לפני שירות המבחן. מאז מתן גזר הדין לא נפתחו תיקים חדשים כנגד המשיב דבר המלמד כי ההליך השיקומי נשא פרי, במיוחד, נוכח העבר הפלילי ומאז שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, שינה המשיב את דרכיו. כיום אין קשר בין המשיב לבין המתלוננת. יש לאפשר למשיב לפתוח דף חדש ותהא זו טעות להחזירו כיום לאחור לריצוי עבודות שירות, וכאמור, בית משפט קמא לא שגה.

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב עולה כי הינו כבן 28 שנים, רווק ואב לילדה כבת 4. לאורך השנים עבד באופן בלתי יציב. בעברו שמונה הרשעות קודמות מהשנים 2019-2009 בגין עבירות רכוש, סמים, אלימות והפרת הוראה חוקית. הוא ריצה שלושה עונשי מאסר בפועל, האחרון בשנת 2019 למשך 6 חודשים, ממנו השתחרר במהלך שנת 2019. שירות המבחן התרשם מקשיים בוויסות עצמי ומקיומם של דפוסים אימפולסיביים. ביחס למעשים דנן, המשיב לקח אחריות והביע חרטה. הוא שולב בטיפול קבוצתי קצר מועד בתחום האלימות והשתתף בתשעה מפגשים. מזה כשנה, המשיב שומר על יציבות תעסוקתית. ביום 6.4.21 נפתח נגדו תיק בגין עבירת איומים וטרם הוגש כתב אישום. הומלץ על הטלת של"צ בהיקף נרחב.

דיון

5.       לזכות המשיב עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, לקיחת האחריות על מעשיו בפני שירות המבחן, הבעת חרטה והשתתפות בטיפול. עם זאת, אין להקל ראש בחומרת מעשיו של המשיב, שדרשו תכנון מראש, בוצעו בדרך בריונית, באירוע בו היו כמה שלבים בהם יכול היה לחדול ממעשיו, אך המשיך בהם. מעשיו האלימים במעשה ובדיבור והשמעת איומים, הופנו למספר מתלוננות באמצע הכביש, באור יום, בשעת אחר הצהרים.

4

בעבירות שביצע המשיב נפגע הערך החברתי של זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ושלוות חייו ושמירה על הגוף. בכלל זה ובפרט, בת זוג שחדלה מיחסיה עם בן הזוג שאין לאיש זכות לפגוע בשלוות נפשה ובגופה. "יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד" (ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן, פסקה 21 (10.11.2009)).

בנסיבות דנן - גם אם המשיב היה נתון במשך תקופות מסוימות במעצר ממש ובמעצר בפיקוח אלקטרוני - השתת עונש של"צ, כהמלצת שירות המבחן שבית המשפט אינו מחויב לאמצו כי אם לבחון אותה (רע"פ 4719/13 צוקרן נ' מדינת ישראל  ((20.8.2013), אינה מבטאת מענה הולם לחומרת המעשים, ואינה מקדמת את ההרתעה הנדרשת. אינטרס ההרתעה בעניינו של המשיב במקרה דנן מקבל משנה תוקף, שכן בעברו הרשעות בעבירות אלימות ואיומים, הוא ריצה מאסרים ולא הורתע מלבצע את העבירות דנן (בשונה מהפסיקה לה היפנה ב"כ המשיב, לנאשמים נעדרי עבר פלילי או עבר פלילי ישן). לפיכך, בנסיבות אלה נדרש עונש הולם. אכן, המשיב עבר הליך טיפולי קבוצתי קצר מועד חיובי, אך לא עולה תמונה של שיקום משמעותי, כזה המצדיק חריגה לקולה ממתחם הענישה והטלת של"צ.

          לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שעונשו של המשיב יעמוד על ארבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו חלף השל"צ. יתר העונשים שבגזר הדין, יעמדו בעינם. במידה שהנאשם יימצא מתאים - ירוצה עונש המאסר בעבודות שירות.

          הממונה על עבודות השירות ימציא חוות דעתו עד ליום 20/6/22.

          נקבע להמשך ליום 3/7/22 שעה 08:30.

ניתן היום, ט"ז באייר, תשפ"ב, 17 במאי, 2022, במעמד ב"כ המערערת, ב"כ המשיב והמשיב בעצמו.