1

1.     לפניי בקשת המדינה להורות על עיכוב ביצוע שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"), אשר הוטל על המשיב בגזר דין שניתן בעניינו ביום 16.2.20, בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' גבאי-ריכטר).

2.     המשיב הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ותיווך לעסקה בסם. בגין מעשיו נדון המשיב, בין היתר, ל-400 שעות לתועלת הציבור שיבוצעו בחוות "פינוקי" על פי התכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו. בגזר הדין נקבע כי "תחילת הביצוע, לא לפני 45 יום מעת מתן גזר הדין".

2

3.     המדינה הגישה ערעור על קולת העונש וביקשה לעכב את ביצוע השל"צ, על מנת שלא לפגוע בסיכויי הערעור. המשיב טען, מנגד, שיש לדחות את הבקשה הן מן הטעם שהחל כבר בריצוי השל"צ והן מן הטעם שסיכויי הערעור נמוכים. לטענת המשיב, ביום 17.2.20, יום לאחר מתן גזר הדין, ועל אף ההוראה לעיכוב ביצוע השל"צ ב-45 יום, העביר שירות המבחן פנייה לחוות "פינוקי" ובה נכתב כי מועד תחילת השל"צ הוא 16.2.20. לפיכך, זומן המשיב לתחילת ריצוי השל"צ ואף הגיע לשלושה מפגשים, בהם ריצה 12 שעות בסה"כ. לעניין סיכויי הערעור טען המשיב, כי בית המשפט נימק בהרחבה את הנסיבות החריגות המצדיקות לשיטתו חריגה לקולא מהמתחם.

4.     כידוע, מדיניותו של בית המשפט היא להיעתר, ככלל, לבקשות המדינה לעכב ביצוע של"צ עד להכרעה בערעור המדינה על קולת העונש (רע"פ 6219/12 סרוסי נ' מ"י (5.6.2014)). ואמנם, במקרה זה בית משפט שלום עיכב, כבר בגזר הדין גופו, את ביצוע השל"צ למשך 45 יום. חרף זאת, וככל הנראה בטעות, נעשתה פנייה למשיב והוא החל בריצוי השל"צ בטרם הוגשה הבקשה שבנדון (אף שהיה מודע לעיכוב הביצוע, שעוגן בגזר הדין גופו).

5.     במצב האמור, ועל אף הקושי בעניין, הרי משניתנה מלכתחילה החלטה לעיכוב ביצוע ומשבוצע עד כה חלק קטן בלבד מהשל"צ, ונוכח המדיניות הנוהגת בכגון דא, אני מורה על עיכוב ביצוע השל"צ. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מכל טענה שתהא לצדדים במסגרת הערעור.

ניתנה היום, י"ב ניסן תש"פ, 06 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.