1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת שרון לארי-בבלי) מיום 7.9.17 בת"פ 50835-01-17.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בשהייה בלתי חוקית ובשימוש במסמך מזויף, ונדון ל - 31 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי בן שלושה חודשים בגין ביצוע עבירה על חוק הכניסה לישראל או כל עבירת מרמה, וקנס בסך 3,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.       ואלה המעשים: ביום 22.1.17 בשעה 06:30 לערך, בכביש 375 סמוך לבית שמש, נעצר הרכב בו נסע המערער. כאשר נתבקש המערער על ידי שוטר להציג מסמך מזהה, הציג לשוטר אישור כניסה מזויף לישראל, הנושא את פרטיו האישיים, אותו רכש המערער מאחר מבעוד מועד תמורת סכום של 7,500 ₪.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותרת להסתפק בעונש המאסר המותנה שהוטל על המערער ולהפחית את עונש המאסר בפועל לתקופה של 3 ימים, בניכוי שלושת ימי מעצרו של המערער. ב"כ המערער טענה כי מדובר בעבירה שנעברה לצרכי פרנסה בפעם הראשונה, וכי עבירת השימוש במסמך מזויף נלוותה לה ונועדה אך להכשיר את השהייה בישראל למטרת פרנסה ולא בכדי לשכלל אותה. הזיקה ההדוקה בין העבירות והעובדה שעבירה הנלווית נועדה להכשיר את עבירת השב"ח - גורעות מחומרת המקרה ומצדיקות קביעת מתחם ענישה אחד, הנמוך מזה שהיה נקבע אילו העבירות היו מבוצעות בנפרד וללא זיקה. לעמדת ההגנה, הגבול התחתון של מתחם הענישה הנוהג הוא מאסר על תנאי או לכל היותר מספר ימי מאסר בודדים. עוד נטען כי החזרתו של המערער לכותלי הכלא, לאחר שכבר שוחרר ממנו, פוגעת בו ועולה על כל תועלת שניתן להשיג באמצעות מאסרו. נטען כי יש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של המערער ומשפחתו, בכך שהוא אינו נושא עמו איום פוטנציאלי לביטחון המדינה ובכך שהוא התייצב להמשך משפטו ולא ניסה להימלט מהדין, על אף היותו תושב הרש"פ. עברו הפלילי אינו מכביד ויש לייחס לו משקל פחות מזה שייחס לו בית משפט קמא. מדובר בשתי הרשעות מבית משפט צבאי, אחת מהן, עבירת יידוי האבנים, בוצעה לפני כשמונה שנים, בהיות המערער קטין, והאחרת, הפרת שטח סגור, אינה מן העבירות החמורות. נטען עוד כי עבירת השהייה הבלתי חוקית קשורה בעבירת שימוש במסמך מזויף (ולקשר ההדוק) יש השלכה לעניין העונש הראוי ולמרות זאת, בית משפט קמא לא קבע עונשו של המערער בהתאם, וכן, מדיניות הענישה הנה הסתפקות בימי המעצר (ובאה הפניה לשורת החלטות של בית משפט השלום בעניין זה). נסיבותיו האישיות של המערער מחייבות מיקומו בתחתית המתחם: המערער התחתן, אשתו עומדת ללדת והשבתו למאסר אינה מועילה לאינטרס הציבורי, המערער עובד בעבודה סדירה וניתן להסתפק בימי מעצרו.

          המשיבה ביקשה לדחות הערעור. נטען כי הכלל לעניין הקשר ההדוק אינו חל מקום שנעשה שימוש במסמך מזויף לצד שהות בלתי חוקית אלא מקום שמדובר בעבירה נלווית. העונש ראוי, מתון, מצוי ברף התחתון ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור. העובדה שהמערער שהה במעצר קצר, אינה שוללת האפשרות לריצוי מלוא עונשו.

דיון

4.       דין הערעור להידחות.

המערער הינו יליד 1994. לזכותו עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, גילו הצעיר, מצבו האישי והכלכלי. מאידך, לחובת המערער נזקפת מידת הפגיעה בערכים המוגנים כתוצאה מביצוע העבירות ולא בכדי קבע בית המשפט כי מדובר בפגיעה במידה בינונית. שתי העבירות שביצע המערער קשורות קשר הדוק זו לזו, שכן עבירת השימוש במסמך מזויף שאפשרה את כניסתו של המערער לישראל שלא כדין. בנסיבות בהן השימוש במסמך המזויף, שהוכן מראש ונקנה על ידי המערער בתמורה לסכום כסף נכבד, נועד להכשיר ולאפשר את עבירת השב"ח - יש בכך כדי להעצים את חומרתה. כמו כן, לא זו בלבד שהמערער תכנן מעשיו מראש, אלא שלא היסס להציג את האישור בפני השוטר ופעל בתעוזה. בנוסף, לחובת המערער נזקף גם עברו הפלילי, הכולל שלוש הרשעות קודמות, כפי שפורט בגזר הדין. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

4

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 20/1/19 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ט, 11 דצמבר 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.