1

שני ערעורים על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אוהד גורדון) מיום 5.7.17 בת"פ 25055-10-14.

כללי

2

1.         המערער הורשע בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונדון לארבעה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה של תקיפת שוטר, לרבות ניסיון לבצעה. שני הערעורים מופנים כנגד עונשים אלה.

2.         ואלה המעשים: ביום 14.2.13, במהלך התקהלות בלתי חוקית בכפר סילוואן, במהלכה הותקפו שוטרים שניסו להתמודד עם הפרות הסדר במקום, שהה המערער על גג ביתו ויידה משם מספר אבנים לעבר השוטרים, בניסיון לפגוע בהם.

הערעורים - טענות הצדדים

3.         ב"כ המערער טוען כי העונש שהוטל עליו הינו חמור מדי ויש לבטלו או לקצרו באופן משמעותי ולהורות על ריצויו בעבודות שירות. נטען כי המערער לא התייצב לפגישה עם הממונה על עבודות השירות מחמת טעות בלבד, ובית משפט קמא שגה בכך שלא נתן לו הזדמנות נוספת לקיים את הפגישה האמורה. עוד נטען כי יש להתחשב לקולה בשיקולים הבאים: מעת מועד ביצוע העבירה חלפו כארבע וחצי שנים עד שניתן גזר הדין בעניינו של המערער; כתב האישום נגד המערער הוגש בשיהוי של כשנה ושמונה חודשים לאחר האירוע, דבר המעיד על האינטרס הציבורי הנמוך שמייחסת המאשימה לאירוע; מעת האירוע לא נפתחו תיקים נוספים נגד המערער, באופן המלמד כי הוא בחר בדרך נורמטיבית ושומרת חוק; הנסיבות האישיות והמשפחתיות של המערער, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן; גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירה, שהיה כבן 19 שנים, והשתייך לקבוצת "בגירים-צעירים". עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בכך שנתן משקל מופרז לעברו הפלילי של המערער, המתייחס לתקופה בה היה קטין בן פחות מ - 16 שנים.

4.         ב"כ המדינה עותרת להחמרה בעונשו של המערער, באופן שיהלום את חומרת העבירה בה הורשע. המדינה טענה כי חרף הרטוריקה של בית משפט קמא בגזר הדין, הושתו על המערער עונשים שאינם הולמים את חומרת העבירה. מדובר ביידוי אבנים מגובה רב לעבר כוחות משטרה במהלך התפרעות המונית ובתקופה בה תופעת יידוי האבנים בירושלים הפכה ל"מכת עיר". בנסיבות המקרה דנן, חומרת המעשים ועוצמת הפגיעה בערכים המוגנים מחייבת הטלת עונשים מרתיעים והולמים. באשר לשיהוי בהגשת כתב האישום, טוענת המאשימה כי האחריות להתמשכות ההליך רובצת לפתחו של המערער, שלא התייצב מספר פעמים לדיונים, ההליכים נגדו הותלו, והוצא נגדו צו מעצר כללי עד לאיתורו. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בכך שהתחשב יתר על המידה בנסיבותיו האישיות של המערער ומנגד נתן משקל מועט מדי לעברו הפלילי של המערער, הכולל הרשעה ואי הרשעה בעבירות אלימות, הצתה ונשק, ומלמד על חוסר מוראו מהחוק. המערער אף סירב לשתף פעולה עם שירות המבחן או עם הממונה על עבודות השירות. לעמדת המאשימה, נסיבות אלה ממקמות את המערער ברף האמצעי-עליון של מתחם הענישה ולפיכך יש להחמיר בעונשו.

3

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב, יליד 27.12.1993, עולה כי הינו כבן 25 שנים, רווק, מתגורר עם משפחתו בסילוואן ועובד באופן מזדמן כפועל בנין. בשנת 2010 נידון לשל"צ והתחייבות כספית בגין עבירות אלימות ונשק. פורט כי גדל במציאות חיים קשה, ללא דמות אם שנפטרה. התקשה לתקשר עם שירות המבחן. שלל את המיוחס לו ולא לקח אחריות על ביצוע העבירה. לא התייצב לבדיקה לגילוי שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. הומלץ לבחון התאמתו לעבודות שירות.

דיון

6.         דין שני הערעורים להידחות.

הלכה פסוקה ידועה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שנקבע על-ידי הערכאה הדיונית, זולת במצבים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין, או כאשר העונש חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנהוגה (ר': ע"פ 1474/14 פלוני נ' מדינת ישראל (2015); ע"פ 32/14 עמאש נ' מדינת ישראל (2015)).

בנסיבות דנן החומרה הנלוות למעשיו של המערער עולה מכך שהמערער יידה מספר אבנים מגובה רב לעבר שוטרים שעמדו מטה ופעלו להשלטת הסדר תוך התמודדות עם הפרות סדר במקום בתקופה בה בערה העיר ירושלים ורבו הפרות סדר מסוג זה. תופעת ההתפרעות ויידוי האבנים מתרחשת חדשות לבקרים במקומותינו, והפכה למכת עיר ירושלים, בה משתתפים פעמים רבות צעירים נורמטיביים ללא עבר פלילי. במעשיו, פגע המערער בערכים של שלטון החוק, שמירה על הסדר הציבורי, הזכות לביטחון אישי ולשלמות הגוף. לחובת המערער נזקף גם עברו הפלילי, שיתוף פעולה חלקי עם שירות המבחן, הימנעות מהגעה לבדיקת סמים, אי נכונות מצידו להשתלב בהליך טיפולי, הבעת עמדה מצמצמת לענין חלקו באירוע ואי נטילת אחריות. בגזירת הדין שקל בית משפט קמא שיקולים אלה ואיזן אותם כהלכה לעומת הנסיבות העומדות לזכות המערער, ובכללן התחשב בנסיבותיו האישיות, שפורטו בתסקיר שירות המבחן, ובגילו הצעיר. לפיכך, בנסיבות דנן ובשים לב לכך שהמערער הורשע בעבירת ניסיון, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעורים נדחים.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 22/8/18 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

4