1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד חי אוזן

ב"כ המשיבה עו"ד עודד קלר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 56846-11-14 (ביהמ"ש שלום ברמלה) בהתפרצות לבית מגורים וגניבה מתוכו ובשיבוש הליכי משפט , נושא שני אישומים.

המערער נדון לשנת מאסר בפועל ולהפעלה בחופף של 7 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו.

כמו כן נידון המערער לשנת מאסר על תנאי ולשישה חודשי מאסדר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 6,000 ₪ ולתשלום פיצוי לבעל הדירה שנפרצה וממנה גנב רכוש בשווי כולל של כ- 50,000 ₪ בסכום של 45,000 ₪, שטרם שולם. למרות שחלף המועד לתשלומו ובעל הדירה לא צורף כמשיב בערעור.

2

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער ביקש בתחילת הדיון לקבל תסקיר משלים של שירות המבחן שכן המערער ממשיך להשתתף ברציפות ובהצלחה בהליך טיפולי שבו החל להשתתף עובר למתן גזר הדין נושא הערעור.

לטענת ב"כ המערער ביהמ"ש קמא לא התחשב במידה ה ראויה בהליך הטיפולי כאשר לא קבע שיש בו כדי לחרוג ממתחם הענישה שקבע מטעמי שיקום.

עוד טוען ב"כ המערער כי המערער עובד במשך כשנה וחצי כנהג משאית ומאסרו יפגע אנושות בפרנסתו ובפרנסת משפחתו שמונה 3 ילדים קטנים.

כמו כן טוען ב"כ המערער כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא מצא מקום להסתפק בענישה צופה פני עתיד שמעדיפה סיכויי שיקום על פני הרתעה ולא נענה לבקשת המערער להאריך את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו ולהטיל עליו עבודות של"צ כהמלצת שירות המבחן.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וטוען כי למעשה המאסר על תנאי הופעל כולו בחופף למאסר שהוטל בגין העבירות נושא גזר דין וכן מתנגד לקבלת תסקיר משלים של שירות המבחן שכן ביהמ"ש קמא התחשב כנימוק לקולא בהשתתפותו של המערער בהליך טיפולי שבו משתף גם היום.

אנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את פגיעתו המשמעותית של המערער בערך החברתי של הגנה על קניינו של אדם ועל תחושת הביטחון שלו וכן אנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את הפגיעה של המערער בהגנה על שמירת הסדר הציבורי ועל כיבוד שלטון החוק שבה פגע בצורה בינונית כפי שקבע ביהמ"ש קמא.

ביהמ"ש קמא בחן את מדיניות הענישה הנוהגת לגבי העבירות נושא הרשעתו של המערער ובצדק זקף לחומרת העונש את שווי הרכוש שנגנב מהדירה אליה פרץ המערער, אשר לא הוחזר לבעליו, ולכך יש לצרף את העובדה שעד היום לא פיצה המערער את בעל הדירה בגין הנזקים הממשיים שנגרמו לו.

מתחם הענישה שקבע ביהמ"ש קמא לעבירות נושא האישום הראשון, החל מ 10 חודשי מאסר ועד שנתיים מאסר, ומתחם הענישה שקבע המערער לגבי העבירה נושא האישום השני בין מאסר על תנאי ועד שישה חודשי מאסר מקובל עלינו והטלת עונש מאסר של 12 חודש שנמצא ברף התחתון של מתחם הענישה לגבי האישום הראשון מבטא את השיקולים לקולא ואת ההליך הטיפולי שבו נטל המערער חלק, אמנם בתחילתו, עובר למתן גז"ד נושא הערעור.

3

ביהמ"ש קמא נתן דעתו גם לשיקול הרתעת המערער בתוך מתחם הענישה שכן הוא ביצע את העבירות נושא האישום הראשון, ובעקבותיהן את העבירה נושא האישום השני זמן קצר לאחר שסיים לרצות 7 חודשי מאסר בגין עבירות דומות וכאשר עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, שלא הרתיע אותו.

לאור כל האמור לעיל, גז"ד של ביהמ"ש קמא מבטא כראוי, ואף לקולא, את מדיניות הענישה הראויה בגין העבירות נושא הרשעתו של המערער ומתחשב במידה ראויה, ואף מעבר לכך בנימוקים לקולא שעולים מתוך תסקירי שישרות המבחן ומטיעוני ב"כ המערער בפניו ובפנינו.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 3.1.17 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של ביהמ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.