1

המערערת הורשעה בבית המשפט קמא על סמך הודייתה בעברות של קשירת קשר לביצוע פשע וכן גנבה בידי עובד ממעבידו. על-פי העובדות שבהן הודתה, התרחיש העובדתי היה כדלקמן: המערערת עבודתה כקופאית במרכול רשת ,מגה' בבת-ים. עם מי שהיו נאשמים 2 ו-3 בתיק זה קשרה קשר לגנוב מהרשת שבה עבדה. נאשמים 2 ו-3 היו אמורים, ובפועל כך נהגו, להגיע למרכול, ליטול מוצרים שונים ולגשת עמם לקופה כאשר בקופה תעבוד באותה עת המערערת. המערערת הוציאה בשבילם חשבונות שבהם רק חלק מהמוצרים שלקחו הופיעו, ואת היתרה כאמור גנבו כל השלושה. כתב האישום מפרט כמה מועדים שבהם נהגה החבורה בדרך זו.

2

בתאריך 28.04.14 הודיעו הצדדים לבית המשפט קמא כי הגיעו להסדר טיעון סגור בעניינה של המערערת, ולפיו תישא המערערת חודשיים מאסר בדרך של עבודות שירות, וכן יוטלו עליה מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי. לאחר כמה דחיות, שאיננו רואים לפרט אותן, הודיע ביום 06.07.15 בא-כוח המערערת הקודם חד-משמעית לבית המשפט: ,,אני אבקש להמיר את עבודות השירות במאסר בפועל''. הטיעונים לעונש נשמעו בסופו של דבר בתאריך 20.07.15, ובאותו תאריך ניתן גם גזר-הדין.

בית המשפט קמא הטיל על המערערת חודשיים מאסר בפועל, כפי שהיה צפוי ולמעשה הוסכם בין הצדדים, הגם שבאותה ישיבה נעשה ניסיון לחזור לעניין עבודות השירות. בית המשפט קמא כי המערערת תופנה לממונה על עבודות שירות ולא נוצר מפגש בין הצדדים: הנאשמת לא הגיעה לממונה בפעם האחרונה, ולפיכך ,,לאחר שבחנתי את הנסיבות ונתתי דעתי לעבודה כי הנאשמת נעצרה בתיק אחר ובשלב זה אינה מסוגלת לבצע עבודות שירות, החלטתי לגזור עליה 8 חודשי מאסר מהם חודשיים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי[...]''. על גזר-הדין הערעור לפנינו.

המעט שנוכל לומר - כי לא ברור לנו פשרו של ערעור זה. העונש שהוטל על המערערת הוא בדיוק העונש היאה שעליו הסכימו הצדדים. גם על המרת עבודות השירות במאסר בפועל למעשה הסכימו הצדדים. איננו מקבלים גם כי טיעוניה לעונש של המערערת לא נשמעו. הדיונים בתיק זה התמשכו על פני כמה ישיבות, ובמהלכן שמע בית המשפט את הטיעונים.

נגד המערערת תלוי ועומד תיק נוסף. הדעת נותנת כי כשיגיע תיק זה לכלל שלב גזר-הדין תובא לידיעת בית המשפט שם העובדה שהמערערת נידונה בתיק זה לחודשיים מאסר. מכל מקום ככל שמדובר בתיק שלפנינו, מדובר בהסדר טיעון סגור, הסדר שלכל הדעות נוטה חסד עם המערערת. אין צורך להכביר מילים על משמעותה של העברה של גנבה ממעביד. אין מדובר במעשה חד-פעמי, אלא בכמה אירועים שבוצעו זה אחר זה, בתכנון ובעשייה בצוותא - כל הגורמים המחמירים גם יחד - ויש לה למערערת על מה לברך בכך שבית המשפט קמא אימץ את הסדר הטיעון.

התוצאה היא כי אנחנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, ח' מרחשוון תשע"ו (21 באוקטובר 2015), במעמד הצדדים.