1

נוכחים:

המערערת ובאת כוחה עו"ד סבחת אדנקו

ב"כ המשיבה עו"ד רחל אבישר

מר איצו בייה - מתורגמן לשפה האמהרית

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערערת הורשעה על פי הודאתה בת"פ 39653-02-14 (בית משפט השלום בפ"ת) בפציעה כאשר ניגשה למתלוננת בחניית ביתם כשהיא אוחזת בסכין, הניפה אותו לעבר המתלוננת שניסתה להתגונן, אחזה בסכין, פגעה בלחייה הימנית וגרמה לה חתך עמוק ומדמם, כפי שנראה בתמונות שהוצגו בפני בית משפט קמא והוצגו גם בפנינו.

המערערת נידונה ל-10 חודשי מאסר בפועל, ל-8 חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס בסך 3,000 ₪ ולתשלום פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪.

2

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא שלא אימץ את המלצת שירות המבחן להטיל על המערערת עונש צופה פני עתיד בלבד נוכח סיכויי השיקום שקיימים בעניינה, כפי שעולה מדו"ח מחלקת הרווחה של עיריית פ"ת שהוצג בפני בית משפט קמא ובפנינו.

במהלך הדיון בפנינו הציגה ב"כ המערערת מכתב של הקרימינולוגית הקלינית, גב' רייך, שנפגשה עם המערערת היום בבוקר. מסמך זה לא היה בפני בית משפט קמא ואיננו לוקחים אותו בחשבון גם לצורך הכרעה בערעור זה.

ב"כ המערערת טוענת כי בית משפט קמא לא התחשב במ ידה הראויה בעברה הנקי של המערערת, בהודאתה במעשיה בהזדמנות הראשונה ובכך שהיא ובעלה ביקשו את סליחת המתלוננת ואת רחמי בית המשפט.

לטענת ב"כ המערערת, המערערת ומשפחתה נמצאים במצוקה כלכלית קשה ומאסרה מאחורי סורג ובריח עלול להמית אסון על ילדיה הקטנים עד כדי הוצאתם למסגרות חוץ ביתיות.

בין מתן גזר הדין על ידי בית משפט קמא לבין הדיון היום הרתה המערערת ועל פי אישור רפואי שהוצג בפנינו היא נמצאת בשבוע 17 להריונה.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר של המערערת וסומכת התנגדותה על מצבה הגופני והנפשי של המתלוננת כפי שנראה בתמונות וכפי שהובא בפני בית משפט קמא בעדותה של המתלוננת בפניו.

ב"כ המשיבה אינה מתעלמת מהנזק הצפוי לילדיה של המערערת וכן אינה מתעלמת מהיות המערערת בהיריון, אך היא הציגה בפנינו פסיקה לפיה לא היה בהיות המערערת בהיריון כדי להפחית מעונש מאסר עד כדי מתן אפשרות לרצותו בעבודות שירות, כפי שביקשה ב"כ המערערת לעשות במהלך טיעוניה בפנינו.

אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא את חומרת התנהגותה של המערערת כלפי המתלוננת, כאשר המערערת ירדה מביתה חמושה בסכין וככל הנראה על רקע סכסוך קודם בינה לבין המתלוננת, חתכה את המתלוננת בפניה בצורה שגרמה לה לנזקים גופניים ונפשיים שנותנים בה את אותותיהם עד היום וככל הנראה יהיו נחלתה גם בעתיד.

3

בית משפט קמא גם לא התעלם מהאמור תסקיר המבחן ובדו"ח גורמי הרווחה של עיריית פ"ת בכל הקשור למצבה המשפחתי של המערערת ומנסיבותיה האישיות ולקח אותם בחשבון במידה הראויה לצורך קביעת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע המעשה.

לא היינו מתערבים בעונש המאסר שהוטל על המערערת אלמלא היתה המערערת בהיריון ויש לעשות הכל למענה ולמען ילדיה על מנת שתוכל ללדת לאחר שתסיים את ריצוי המאסר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי מעשי גם בפסק הדין בעפ"ת 3523-07-14 (בית משפט מחוזי מרכז) שבקשת רשות ערעור שהוגשה לגביו ברע"פ 3714/15 נדחתה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת ב"כ המערערת לאפשר למערערת לרצות עונש מאסר בעבודות שירות שכן אף מבלי לבחון אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות מבחינת הממונה, הרי המעשה נושא הערעור, גם בהתחשב בנסיבות המקלות, איננו מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות ואינו דומה למקרים האחרים שהוצגו בפני בית משפט קמא ובפנינו בהם הוטלו בנסיבות נטענות כדומות עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערערת תרצה 4 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

המערערת תתייצב לריצוי מאסרה ביום 27.10.15 עד השעה 10:00 בבית הסוהר נווה תרצה, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותה תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערערת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערערת לריצוי עונשה.

ניתן והודע היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערערת.

4