1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד שי שורר

ב"כ המשיבה עו"ד ניצן ביילין

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 9495-02-14 (בית משפט השלום בפ"ת) בשתי מכירות של קוקאין, כ-50 גרם בכל פעם, לסוכן משטרתי סמוי תמורת 20,000 ₪ שקיבל בכל פעם מהסוכן ונידון ל-38 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולקנס בסך 50,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וכלפי גובה הקנס וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא קיבל תסקיר מבחן לגבי המערער שכן ישנם נתונים לגביו שבית משפט קמא לא הביא בחשבון לעניין העונש מאחר ולא הובאו בפניו באותו מועד.

2

כך טוען ב"כ המערער שהמערער הוא אסיר תומך ויוצא לחופשות, דבר שלא היה בפני בית משפט קמא ויש בו כדי לגרום להקלה בעונש, אך אין מחלוקת כי בזמן מתן גזר הדין על ידי בית משפט קמא נתונים אלה לא באו לעולם ומשכך, גם אם היה תסקיר בפני בית משפט קמא, לא היה כולל את אותם נתונים.

ב"כ המשיבה טוענת באשר לאי קבלת התסקיר שלא הייתה מוטלת חובה על בית משפט קמא לקבל תסקיר לאור הנתונים הנדרשים לקבלתו, שהמערער לא עומד בהם, ומאחר ובית משפט קמא קיבל נתונים מפי ב"כ המערער ומפי המערער.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא לקח בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים שהובאו בפניו, לא רק על ידי ב"כ המערער, מפי המערער, אלא גם דברים שנאמרו על ידי המערער ועל ידי אשתו של המערער שהעידה בפני בית משפט קמא בעניין העונש.

משכך, לא נגרם נזק למערער כאשר לא התקבל לגביו תסקיר שירות המבחן, במיוחד כאשר הוצג בפני בית משפט קמא מעין הסדר טיעון שבו עתרה המאשימה להטיל על המערער 48 חודשי מאסר כעונש ראוי ואילו בית משפט קמא העמיד את העונש על 38 חודשי מאסר.

ב"כ המערער העלה בפני בית משפט קמא ובפנינו טענה של אכיפה בררנית כאשר המאשימה לא העמידה לדין את אמיר יפת שהיה מעורב בעסקאות נושא גזר דינו של המערער.

גם אם כך הם פני הדברים, אין לראות באי העמדתו של אמיר יפת לדין משום אכיפה בררנית שכן הוא נחקר בעניין מעורבותו בעסקאות והכחיש מעורבות זו וגם המערער לא מסר נתונים שהיה בהם כדי לגרום להעמדתו של אותו יפת לדין.

משכך, צדק בית משפט קמא באמור בסעיף 15 לגזר הדין כל הקשור לדחיית הטענה בדבר אכיפה בררנית שכן הנתונים הדרושים לקבלתה, כפי שפורטו בפסיקה שהביא בית משפט קמא באותו סעיף, לא התקיימו במקרה שבפנינו.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי צדק כאשר קבע שהמערער פגע בהגנה על בריאות ושלום הציבור שבקרבתו מופצים סמים ומפני פגיעות שנגרמות עקב השימוש בסמים, הן לאלה שמשתמשים בהם והן לציבור עצמו, ובמיוחד למקורבים לאותם משתמשים.

בית משפט קמא הביא את מדיניות הענישה הנוהגת בכל הקשור לעבירות סחר בסמים, במיוחד כאשר מדובר בכמויות גדולות יחסית של סם קטלני מסוג קוקאין, שהמערער לא סחר בו פעם אחת אלא פעמיים ואין בעובדה שמכר את הסם לסוכן סמוי כדי להמעיט מחומרת התנהלותו.

3

בית משפט קמא שקל לחומרה את הנסיבות הקשורות ממכירת הסמים שכן מדובר בשתי מכירות מתוכננות, שהמערער היה הדמות הדומיננטית בהן, ואשר נעשו בבצע כסף, תוך פגיעה בבריאותו של הציבור.

בית משפט קמא, גם אם לא היה בפניו תסקיר מבחן, לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער, מהיותו נשוי ואב ל-3 ילדים, מכך שלא נרשמו לחובתו של המערער עבירות סמים אחרי העבירה האחרונה שבוצעה בשנת 1998 ומתרומות שתרם, לטענתו, לבתי חולים בשנת 2012.

חרף כל הנסיבות המקלות שהיו בפני בית משפט קמא ואשר נכללו גם בהודעת הערעור, לא ניתן היה לגזור על המערער עונש מאסר לתקופה קצרה מזו שנגזרה עליו, גם אם מדובר בתקופה ארוכה יחסית, וכך גם לא ניתן להקל בגובה הקנס שהוטל עליו שכן פרי מכירת הקוקאין לסוכן המשטרתי בשתי הזדמנויות מבחינתו של המערער היה סכום של 40,000 ₪ והסכום של 50,000 ₪ שהוטל על המערער כקנס, לוקח בחשבון במידה הראויה גם את הרווח שהפיק המערער ממכירת הסמים.

לאור כל האמור לעיל, מבלי שאנו מתעלמים מהתנהגותו של המערער במהלך מאסרו, שתילקח בחשבון, בין יתר השיקולים, בהליכים עתידיים הקשורים במעשיו, עונשי המאסר והקנס שהוטלו על המערער אינם חורגים ממדיניות הענישה הראויה ומתחשבים בנסיבות לקולא ולחומרה שהוצגו בפני בית משפט קמא ובפנינו.

אנו דוחים את הערעור.

הקנס ישולם ב-25 תשלומים רצופים ושווים של 2,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.4.16 ובכל 1 לחודש עד לפירעון המלא.

4

אי פירעון שני תשלומים רצופים יעמיד את כל הקנס לפירעון מיידי והוא יועבר לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות.

ניתן והודע היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.