1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אורן שפקמן

ב"כ המשיבה עו"ד גיא אברס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 45457-05-14 (בית משפט השלום בנתניה) בניסיון להתפרצות לרכב שעשה יחד עם קטין, כאשר שניהם שיכורים, והתבטא בכך שניגשו לרכבו של המתלונן והמערער ניסה לפתוח את דלתות הרכב כשידיו עטויות בכפפות, ללא הצלחה.

המערער נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, כך שעליו לרצות 14 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 21.5.14.

כמו כן, נידון המערער ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל ודרך הפעלת המאסר על תנאי, וב"כ המערער טוען כי בית משפט קמא שגה בקביעת מתחם ענישה בין 4 חודשים לשנת מאסר בפועל, וזאת למרות הנסיבות הקלות של ביצוע העבירה נושא גזר הדין, כאשר המערער, בהיותו שיכור, עשה ניסיון כושל לפרוץ לרכב בדרך לא מתוחכמת.

ב"כ המערער טוען, כי לא נגרם לבעל הרכב כל נזק וכך גם אין לראות חומרה במעשיו של הקטין, שהיה בחברת המערער, כאשר פתח את שער הכניסה לחצר הבית של המתלונן ולאחר שהופעלה אזעקה נמלטו השניים מהמקום.

2

ב"כ המערער טוען, כי בית משפט קמא לא התחשב בהיותו של המערער "בגיר צעיר" ובאמור בתסקיר שירות המבחן באשר לנסיבות חייו הקשות של המערער, ולניצוץ השיקומי שעולה מהתסקיר לאחר שהמערער היה מוכן להתחיל בהליך טיפולי.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונש המאסר של המערער ומצביע על התכנון שקדם לניסיונו לפרוץ את רכבו של המתלונן וכן על עברו הפלילי, חרף גילו הצעיר, שבגינו ריצה שנת מאסר ועבר את העבירה כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

אף אנו, כמו בית המשפט קמא, איננו מקלים ראש בהתנהגותו של המערער נושא מאסרו, אך נראה לנו כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא בהתחשב בנסיבות הניסיון הכושל שעשה המערער לפרוץ לרכבו של המתלונן הוא גבוה מדי, וכך גם מיקומו של המערער בתוך מתחם הענישה.

איננו מתעלמים מעברו הפלילי של המערער, שריצה שנת מאסר בגין עבירות דומות, ומכך שהמערער ביצע את העבירה כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, אך נראה לנו כי בהתחשב בנסיבות חייו הקשות של המערער, אשר יש להניח שנלקחו בחשבון גם במקרה הקודם, ובנכונות שהביע להירתם להליך טיפולי, מן הראוי היה להפעיל את המאסר על תנאי, כאשר חלקו חופף את המאסר בפועל שהוטל על ידי בית משפט קמא.

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי המערער ירצה 10 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 21.5.14, שמורכב מ-6 חודשי מאסר בגין העבירה נושא גזר הדין, ומהפעלה בחופף (חודשיים) ובמצטבר (4 חודשים) של המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער יעמוד בתוקפו.

ניתן והודע היום כ"ז טבת תשע"ה, 18/01/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.