1

1.      בפניי בקשת המדינה לעיכוב ביצוע תחילת עונש 200 שעות שירות לתועלת הציבור שנגזרו על המשיב על ידי בית משפט קמא ביום 4.11.19 במסגרת ת"פ 5069-11-18.

2.      לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה אני דוחה את הבקשה ולהלן נימוקי:

3.      לא מצאתי שיש ממש בטענת המבקשת כי דיון בערעור לאחר שהמשיב יחל לבצע עונש השל"צ יפגע משמעותית בסיכויי הערעור. זאת לאור סעיף 213(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק") במסגרת תיקון 77 לחוק, הקובע במפורש, כי בית משפט של ערעור רשאי להטיל על נאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, גם אם החל הנאשם לרצות את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת ואפילו אם סיים לשאת את העונש כאמור.

2

4.      שומה על בית המשפט של ערעור שיבחן את טענות המערערת, המשיב ונסיבות העניין בערעור לגופן, ללא קשר לשאלת תחילת ריצוי העונש בהתאם להוראות החוק, כפי שגם עיון בפסיקה מלמד, כי לאחר תיקון 77 ערכאת הערעור מכריעה ללא קשר לשאלת ריצוי העונש (עוד לעניין זה ראו ברע"פ 1606/17 ראשד שווא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 8.4.18)

5.      במאמר מוסגר יצויין, כי לטובת כל הגורמים הנוגעים בדבר, היה מצופה שהמבקשת תבקש עיכוב ביצוע העונש כבר במעמד גזר הדין ולא תמתין עד לכ-שבועיים ימים לפני התאריך שנקבע לריצוי העונש.

6.      יובהר למשיב, כפי שאף ציין בעצמו בסעיף 3 לתגובתו לבקשה, כי ערכאת הערעור מוסמכת להטיל עליו כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתת ללא קשר לשאלת ריצוי עונשו בפועל וכי העובדה שהחל בביצוע עבודות השירות לא יהיה בכך כדי למנוע ביצוע עונש אחר ככל שהערעור יתקבל.

7.      לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.