1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' ס' הנשיא השופט ירון מינטקביץ) מיום 4.11.19 בת"פ 9322-12-16.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בעשר עבירות של אי הגשת דוח במועד וכן עבירה של אי קיום דרישה. הוא נדון ל - 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת מיסים שהיא פשע ו - 3 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת מיסים שהיא עוון. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 50,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל, עונש המאסר על תנאי וגובה הקנס.

2.       המערער הועמד לדין עם נאשמות 1 ו - 2 (להלן: החברות), אותן ניהל המערער בשנים 2012-2015, במהלכן לא הגישו המערער והחברות דוחות שנתיים למס הכנסה. סך כל המחזורים המצטברים של שתי החברות לאורך התקופה הסתכמו בכ- 98 מיליון ₪. כמו כן, המערער לא הגיש לפקיד השומה דו"ח על הכנסותיו ואת הצהרת ההון שלו.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותר להקלת עונשו של המערער וטוען כי יש להסתפק בעונש מאסר צופה פני עתיד, וכן להפחית משמעותית את גובה הקנס. זאת, לאור הסרת המחדל באופן המאיין את הפגיעה בקופה הציבורית, לאור נסיבותיו האישיות והכלכליות של המערער ונוכח מדיניות הפסיקה הנוהגת במקרים דומים. עוד נטען כי יש לתת משקל לנסיבות שהובילו לקריסת החברות והמערער ולנסיבותיו האישיות הקשות ביותר של המערער. המערער לא עבד במשך שנים, יחסיו עם אשתו עלו על שרטון, הוא אב לארבעה ילדים ובנו נמצא במצב תלות מוחלט בזולת. המערער הינו כבן 40 שנים, ללא עבר פלילי, הוא הודה בהזדמנות הראשונה ואין כל סיבה להשית עליו עונשים כפי שהושתו, ובכלל זה המאסר על תנאי. הסנגור עותר להורות כי יושת על המערער עונש מאסר צופה פני עתיד בנוגע לעבירות בהן הורשע בלבד. אשר לקנס, נטען כי מדובר בקנס בשיעור מחמיר ביחס לזה המוטל במקרים דומים, ביחס ליכולתו הכלכלית של המערער ונסיבותיו האישיות. כמו כן, מדובר בקנס הגבוה מזה לו עתרה המשיבה, אשר נקבע ללא הנמקה. עוד הוסף כי לא נטען שהועלמו מיסים, וכאמור, עבירות אלה של אי דיווח אינן גוררות את הענישה שנגזרה על המערער. המתחם בעבירות אלה הוא ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ובאה הפניה להחלטות בעניינים שנטען כי הם חמורים יותר שהסתיימו במאסר מותנה, ולא ברור מדוע בית משפט קמא לא קיבל זאת תוך שציין את גובה המחזור.

          ב"כ המשיבה הפנה לחוסר הוודאות הנוצרת בנסיבות אלה, שכן הטענה לפיה לא נוצר רווח נדחית משום שהנישום יצר את המצב לפיו אי אפשר היה לעמוד על כך. הנישום מנע זאת על ידי אי הגשת דוח שמשמעותה הסתרה. למערער היו שתי חברות שגלגלו מחזורי ענק. בסיכומו של דבר, העונש הוא עונש מקל, אפילו מקל מדי, ובכל מקרה אינו עונש בלתי סביר.

          על כן, נטען כי יש לדחות הערעור.

דיון

4

4.       כלל הוא כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור בעיקרו להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים והבעת חרטה. מאידך, לחובת המערער נזקפת העובדה שאין מדובר באירוע חד פעמי. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם, פרט לגובה הקנס שנקבע למעלה מהסכום לו עתרה המאשימה. על כן, גובה הקנס יעמוד על 35,000 ₪ ויתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ, 04 אוגוסט 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.