1

            ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הש' ירון מינטקביץ), בת.פ. 32253-11-14, מיום 12.4.15.

2

1.         המערער, יליד 1984, רווק, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת של התפרצות לבית מגורים במטרה לגנוב, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); גניבה, לפי סעיף 409 לחוק; ושהיה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל לישראל, תשי"ב- 1952. בגין עבירות אלו, נגזרו על המערער 22 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. ואלה המעשים בגינם הורשע המערער: ביום 11.11.14, סמוך לשעה 8:30, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב סן מרטין בירושלים. בחלוף כחצי שעה, הופרע המערער על ידי בעלת הדירה שנכנסה והבחינה במערער בחדר השינה, המערער קפץ החוצה דרך המרפסת הצמודה לחדר השינה ונמלט מהמקום. המערער הותיר מאחוריו ציפית של כרית לתוכה הכניס תכשיטים וחפצים שונים מהדירה אותם התכוון לגנוב, אך הספיק לגנוב טבעת זהב.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

הערעור

2.         ליבת הערעור בנסיבותיו האישיות של המערער, יליד 1984, מפרנס יחיד למשפחתו, בעל רקע משפחתי קשה בו טמון המניע למעשיו. המערער נזקק לטיפול רפואי ממושך בתקופת מעצרו בעקבות קפיצתו מהדירה אליה התפרץ לאחר שהופתע על ידי בעלת הדירה. בתקופה זו אביו נפטר והמערער לא זכה להיפרד ממנו או לקחת חלק בהלווייתו. כמו כן, נטען כי ניהולו של ההליך הפלילי דנא היווה עבורו גורם מרתיע. השמתו מאחורי סורג ובריח עלולה לסכל את שיקומו בניגוד לאינטרס החברתי. נטען כי בית משפט קמא התעלם מסיכויי שיקומו של המערער ולא נדרש להם, המערער חולל שינוי ניכר בהתנהלותו והפיק את הלקח מההליך הפלילי. עוד נטען לסטייה ניכרת מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים ואף חמורים יותר.

אשר על כן, עתר המערער להקל בעונשו.

3

3.         מנגד, המשיבה סמכה ידיה על פסק הדין. הודגשה העובדה שזו הפעם השלישית במסגרתה נכנס המערער לשטחי המדינה שלא כחוק והפעם השנייה בה הוא מבצע, בנוסף, עבירת התפרצות. בגין מעשיו בעבר נגזרו על המערער חודשי מאסר ארוכים, אולם לא היה בכל אלה מלהרתיעו מלשוב על מעשיו. מכאן, גם לא היה מקום ליתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות, ככל שאלה קיימות. באשר למעשים נשוא הערעור נטען כי מעשיו חמורים, המתחם שבית משפט קמא קבע ראוי ועונשו של המערער נגזר על הצד המקל. על כן יש לדחות הערעור.

דיון והכרעה

4.         דין הערעור להידחות: המערער, נכנס לישראל שלא כדין על מנת להתפרץ לדירת מגורים ולגנוב חפצי ערך. התפרצות לדירת מגורים הינה חזון נפרץ במחוזותינו וטומנת בחובה פוטנציאל שלילי למפגש בין הפורץ לדרי הבית. המתלוננת הפתיעה את המערער במהלך הגניבה והאירוע עלול היה להסתיים אחרת. חומרה יתרה נודעת למעשיו של המערער אשר נכנס לישראל ללא היתר כדין על מנת לממש תוכנית עבריינית, ולא בפעם הראשונה. גם אם עונשו אינו קל, אין מקום להתערבות ערכאת ערעור.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.

4