1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד חוגי

המערער נוכח

ב"כ המשיבה עו"ד שירה לייטרסדורף

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

2

1.         המערער הורשע על סמך הודייתו במספר עבירות, זיוף עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין, שימוש במסמך מזוייף עבירה על סעיף 420 לחוק וכן קבלת דב ר במרמה, עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין. ציון הוראות החיקוק שמדובר בהן לא מתחיל אפילו לספר את סיפורו של תיק זה והמסכת העובדתית הקשה העולה מעובדותיו. המערער קשר קשר עם אחר לצורך קבלת שתי הלוואות במרמה בתמורה לרישום משכנתא על דירה המצוייה בבעלותו ובבעלות אשתו. בדיעבד אשתו היא המתלוננת בתיק זה אולם היא איננה הקורבן היחיד למעשה הנוכלות של המערער. המערער יחד עם אחר זייפו את תעודת הזהות של המתלוננת בכך שהחליפו את התמונה בתמונתה של אחרת, המערער הגיע איתה לבנק והציג אותה כאשתו תוך עשיית שימוש בתעודת הזהות המזוייפת. הציג גם תלושי שכר מזוייף ועל סמך השילוב בין התעודה המזוייפת והתלושים המזוייפים קיבל הלוואה בסך 470,000 ₪ כאשר על הדירה נרשמה משכנתא בסכום זה.

אם לא די בכך, כשנה לאחר מכן חזר המערער בדיוק על אותם מעשים תוך שימוש בתמונה אחרת, באישה אחרת, גם הפעם החליף המערער את תמונת אשתו בתמונת האישה האחרת וכך זכה לקבל סכום נוסף של 177,000 ₪, גם הפעם כמשכנתא על הדירה.

2.         כאמור בעובדות אלה הודה המערער והורשע בעבירות שצויינו כבר לעיל.

בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון שמכוחו תוקנו עובדות כתב האישום כאשר העובדות שפורטו משקפות את כתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש והצדדים טענו לעניין זה בבית המשפט. המדינה טענה למתחם ענישה שנע בין 8-18 חודשי מאסר בגין כל אחד משני האישומים שמדובר בהם כאשר כאמור קיים מרווח של שנה בין שני המעשים. בית משפט קמא קבע בסופו של יום כי מדובר באירוע אחד וניתן לראות את המסכת העובדתית כמגלמת את אותו אירוע והעמיד את המתחם על 10 עד 28 חודשי מאסר. בדיעבד המתחם שקבע בית המשפט מהווה חלק מנימוקי הערעור של הסניגור.

בשורה התחתונה לאחר שסקר את כל ההיבטים הרלוונטים, הנזק שנגרם למתלוננת, המרמה המהותית, מעשה הנוכלות והחזרה על המעשים, הטיל בית משפט קמא על המערער 12 חודשי מאסר בפועל. על תקופת המאסר הערעור שבפנינו.

3.         לטענת ב"כ המערער החמיר בית משפט קמא עם המערער יתר על המידה ויש מקום כי ערכאת הערעור ותתערב ותעמיד את התקופה על תקופה של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. אלה הנימוקים עליהם עמד הסניגור,

א). בית המשפט החמיר כאמור את המתחם, התביעה עתרה למתחם בין 8-18 חודשי מאסר ובית המשפט העמיד אותו כאמור על 10-28 חודשי מאסר.

ב). למתלוננת לא נגרם נזק, אדרבא מצבה הוטב, היא דיירת מוגנת, לא ניתן לפנותה מהדירה, ומה לה למדינה כי תלין על הנזק שנגרם לה.

ג). המערער פעל כאשר "קנה אקדח נעוץ בגבו" המערער הסתבך בחובות בשוק האפור, אנשי השוק האפור הם שלחצו עליו והוא פעל בחוסר ברירה. גם את שתי הנשים שנלוו אליו בעת הצגת הדברים בבנק סיפקו לו אנשי השוק האפור שהפעילו את כל מנגנון המרמה.

3

ד). שירות המבחן לא המליץ על שליחתו של המערער למאסר ובית המשפט לא נימק מדוע לא נעתר להמלצת שירות המבחן. באותו עניין טוען הסניגור כי המערער אכן סירב ללכת למוסד סגור שהוצע לו כדי להילחם בנגע ההתמכרות שהוא לוקה בו אולם בשל מצבו הרפואי ואין על כל לזקוף זאת לחובתו.

ה). המערער שילם לאורך התקופה את המשכנתא וגם בהיבט זה לא נגרם נזק.

4.         המדינה מפנה לכל השיקולים שעמדו בבסיס גזר הדין כאשר היא סומכת להם ועל כן כפי שניתן להבין שלא להתערב בעונש המאסר.

5.         שמענו בתשומת לב את טיעוני הסניגור והמעט שאוכל לומר כי אין בערעור זה ממש וטוב לו שלא הוגש.

מדובר במעשי מרמה מתוחכמים ורבי שלבים. המערער לקח את תעודת הזהות של אשתו, מעשה שבפני עצמו יש בו חומרה, זייף אותה ללא נקיפות מצפון, החליף את תמונת האישה בתמונת אישה אחרת, לא נרתע מהליכה בלוויית אותה אישה אחת לבנק והצגתה כאשתו ולא נרתע מקבלת המשכנתא בסכומים גדולים במיוחד.

6.         חומרה מיוחדת נעוצה בעובדה שמדובר בשני מעשים, בשתי הזדמנויות שונות כאשר שנה מפרידה בין כל אחד מהמעשים. ניתן היה לצפות שאותה תקופה ארוכה תבהיר למערער את חומרת מעשיו ותמנע ממנו מלחזור על המעשה פעם נוספת. החזרה היא נסיבה מחמירה מאין כמותה.

7.         באשר לטענתו של המערער כי פעל משום שאנשי השוק האפור לחצו עליו ולא הותירו לו ברירה אלא לנ ג דרך זו, העובדות הן אלה המצויות בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון. הא ותו לא. לטענות שהשמיע המערער, אין זכר בכתב האישום המתוקן. למעלה מן הנדרש נוסיף כי בית משפט קמא התייחס גם לטיעון זה מפי הסניגור, אמר את שאמר, ואין לנו אלא להסכים לאמור בגזר הדין לעניין זה.

8.         באשר לטענה כי מצבה של האישה הוטב, כל שנוכל לומר הוא שטוב לטענה זו שלא הושמעה, משהושמעה. המתלוננת יכלה בקלות למצוא עצמה ללא קורת גג מעל ראשה, הדיון בשאלת היותה דיירת מוגנת אין לו ולא כלום להיבט הפלילי שבמעשי המערער וקבלת המשכנתא במרמה.

4

9.         באשר להמלצת שירות המבחן - שירות המבחן הוא לעולם אביהם של נאשמים ורואה לנגד עיניו את טובתם של אלה האחרונים כאשר על אינטרס הציבור מופקד בית המשפט. במקרה הנוכחי אמר שירות המבחן בשולי התסקיר האחרון המצוי בפנינו כדלקמן: "אילן מתקשה להפיק תועלת ממושכת קשר עם שירותנו כגורם סמכותי וטיפולי שמסייע לו להתמודד באופן מיטבי עם בעיית התמכרותו ולפיכך אנו נמנעים מהמלצה שיקומים וממליצים כי בית המשפט יטיל עליו עונש מרתיע ומצב גבול ביחס להתנהגות בעייתית בעתיד".

הדברים אינם תלויים פרשנות והם מדברים בעד עצמם, יש לכך אמירה ברורה וחד משמעית באשר לצורך להטיל על המערער עונש ממשי שיכול להיות מתורגם רק לתקופת מאסר של ממש.

10.       באשר לאורך תקופת המאסר, כפי שציינו בפתח הדברים הסניגור טוען כי בית המשפט החמיר את המתחם בהשוואה לעתירת התביעה. גם בטענה זו אין ממש. התביעה עתרה למתחם נפרד בגין כל אחד משני האירועים שמדובר בהם, בית המשפט קבע כי מדובר באירוע אחד ושיקלל את המתחם בגין שני האירועים לכלל מתחם אחד שאיננו מחמיר מעבר לעתירת התביעה.

11.       סוף דבר: הענישה ראויה, מידתית ויש לו למערער מה לברך על כך שתקופת המאסר שנקצבה לו איננה ארוכה יותר. התקופה משקללת גם את מצבו הרפואי של המערער וחזקה על שירות בתי הסוהר שידע להעניק לו את הטיפול הרפואי ככל שזה יידרש.

הערעור נדחה.

ניתן והודע היום ט"ז סיוון תשע"ו, 22/06/2016 במעמד הנוכחים.

החלטה

המערער יתייצב לריצוי עונשו ב-4.9.16 בכלא ניצן אלא אם כן תהיה הוראה אחת.

5

הסניגור ידאג לתהליכי המיון והשיבוץ, הערבויות הקיימות ישארו בעינן, וישמשו להבטחת התייצבותו וניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ.

ניתן והודע היום ט"ז סיוון תשע"ו, 22/06/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיקרןוייס