1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 9.5.17 בת"פ 54891-02-11 ות"פ 50112-07-11.

כללי

1.       המערערת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירת קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב, ואיומים (שתי עבירות), נדונה לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירת איומים וחויבה בתשלום פיצוי לנפגעים בסך 8,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר שירוצה בעבודות שירות.

2.       ואלה המעשים: כתב האישום מגולל פרשית הונאה שבוצעה מחודש יולי 2007 ועד לתחילת שנת 2009 שביצעו ארבעה שותפים, ביניהם, המערערת. המערערת ונאשם 3, שהיה בעלה דאז, הצטרפו להונאה שביצעו נאשמים 1-2 לאחר שהבינו כי אלו מבצעים עסקאות בחנות של המערערת ובעלה באמצעות כרטיס אשראי גנוב. המערערת ונאשם 3 החלו אף הם להשתמש בכרטיס אשראי זה ובפרטיו על מנת לבצע עסקאות במרמה. הסכום המצטבר בעסקאותיה של המערערת עמד על כ - 28,000 ₪. בנוסף, בשלהי שנת 2010 איימה המערערת על בעלה דאז במהלך ויכוח ביניהם ובעת שהיו בהליכי גירושין כי תרצח אותו. כמו כן, ביום 12.3.12 איימה עליו שאם חברתו תתקרב לילדיהם, היא תשחט את עצמה ואת ילדיהם המשותפים.

טענות הצדדים     

3

3.       המערערת טוענת כי אין באפשרותה לבצע את עבודות השירות משום שהיא מגדלת שלושה ילדים (בגילאי 2, 9, 11) ומטפלת באביה שחולה במספר מחלות. היא מבקשת להטיל עליה של"צ במקום עבודות שירות. המערערת טוענת כי שירות המבחן ציין שהיא לא שיתפה פעולה, אך, לטענתה, התנהגותה נבעה מדיכאון לאחר הלידה שאובחן בשלב מאוחר יחסית (כחצי שנה לאחר הלידה), היה לה קשה לתפקד, וכיום היא מטפלת בעצמה ומבקשת הזדמנות נוספת. נטען כי המערערת לא ביצעה עבירות חדשות והיא מתחרטת על ביצוע העבירות. המערערת מבקשת להתאים את העונש לנסיבות האישיות שלה ומתחייבת לבצע עבודות לתועלת הציבור בהיקף נכבד ככל שבית המשפט יסבור שיש להטיל עליה. הוסף כי מדובר במקרה חריג, לא רק בגלל נסיבותיו, אלא בנסיבות אישיות חריגות. מצבה הנפשי של המערערת החל להידרדר מאז קיץ 2006, מלחמת לבנון השנייה, אז שכלה המערערת את אחיה היחיד. ומאז החל כדור שלג אליו התייחס גם בית משפט קמא. מעורבותה של המערערת הנה הנמוכה מבין הנאשמים ובסופו של דבר היא זו שדיווחה למשטרה. יש מקום להשוות את עונשה של המערערת לעונשו של בן זוגה דאז, שנדון לעונש של"צ. ביצוע מאסר, גם על דרך עבודות שירות, יהווה למערערת קושי נפשי עצום.

          ב"כ המשיבה טען כי אין מקום להשוות עונשה של המערערת לעונשו של בן זוגה דאז. אין מדובר בשני נאשמים שווים. המערערת גנבה, בסופו של דבר, כ - 28,000 ₪ ומתוך סכום זה הוצא סך של 15,000 ₪ להוצאות אישיות לטובתה. ולעומת זאת, בן זוגה דאז נטל סכום נמוך יותר לטובת העסק ובמסגרת הסדר הטיעון הושב הסכום על ידו. בנוסף, המערערת הורשעה בעבירות נוספות. העונש הראוי היה אמור לכלול מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ואין מקום להקלה נוספת. על כן יש לדחות הערעור.

דיון

6.       לזכות המערערת עומדת הודאתה במיוחס לה, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקחה על המעשים, הבעת חרטה מצדה, העדר הרשעות קודמות ונסיבות אישיות ומשפחתיות.

מאידך, לחובת המערערת נזקפת חומרת העבירות שביצעה. מעשי המרמה המתוארים בכתב האישום הינם חמורים. אין מדובר באירוע חד פעמי אלא במהלך מתוכנן, יזום ולאורך תקופה. בית משפט קמא הביא במכלול השיקולים את כלל טענות המערערת והנקודות שעמדו לזכותה. אמנם, מצבה המשפחתי אינו פשוט, אולם כל אלה הובאו בחשבון. יחד עם זאת, נוכח עקרון אחידות הענישה ולאור העונש שהוטל על בעלה של המערערת, יש מקום להקלה מסוימת בעונש באופן שעונש המאסר, שירוצה בעבודות שירות, יעמוד על תקופה של שני חודשים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

המערערת תתייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות השירות ביום 22/7/18, כאמור בחוות דעת הממונה.

4

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ח, 18 יוני 2018, במעמד ב"כ המערערת, המערערת וב"כ המשיבה.