1

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של גידול סמים מסוכנים בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973.

על פי המתואר בכתב האישום שבעובדותיו המערער הודה, המערער הקים במתחם ביתו שלוש חממות מאולתרות וגידל בהן 300 שתילי סם מסוג קנבוס, במשקל כולל של כ-15.9 ק"ג נטו.

הודאת המערער באה במסגרת הסדר טיעון, בגדרו הסכימו הצדדים שיתקבל על המערער תסקיר שירות המבחן.

בתסקירי שירות המבחן על המערער צוין בין היתר, כי המערער רווק כבן 24, בוגר 9 שנות לימוד ועובד בעבודות מזדמנות. אין לו הרשעות קודמות. המערער הסביר את ביצוע העבירה במצב כלכלי דחוק וברצון להשיג רווח כספי מהיר וביקש לקבל הכוונה וכלים להתמודדות עם קשייו ומצבו.

שירות המבחן התרשם שהמערער שואף לקיים אורח חיים תקין ולשקם את חייו ושקיים סיכון בחזרה להתנהגות עוברת חוק, והמליץ להעמיד את המערער במבחן למשך שנה וחצי ולהטיל עליו מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

התביעה טענה למתחם עונש הולם שנע בין עשרה ל-24 חודשי מאסר בפועל וביקשה להטיל עליו מאסר ברף האמצעי של המתחם, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופסילת רישיון נהיגה.

ההגנה הדגישה את נסיבות חייו של המערער ואת עברו הנקי וכן את תקופת השחרור הארוכה בתנאי מעצר בית, ואת מצוקתו הכלכלית, וטענה שיש למערער סיכוי להשתקם ומוטב לתת לו הזדמנות. עוד נטען, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל, והתבקש לקבוע את עונשו של המערער בתחתית המתחם.

2

בית המשפט התייחס לערכים החברתיים המוגנים בעבירת גידול הסמים ולמידת הפגיעה בהם במקרה זה; ולמדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גידול קנבוס; וקבע שמתחם העונש ההולם למעשה המערער נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל ואולם, התביעה עצמה טענה למתחם עונש הולם נמוך יותר ועל כן בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לגזר הדין, בית המשפט התייחס לנתוני המערער ונסיבותיו. להודאתו ולצורך בהרתעה אישית וכללית, ודן את המערער ל-12 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס בסך 7,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.

מכאן הערעור.

ב"כ המערער טוען, כי היה על בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מלגזור על המערער מאסר בפועל, בין היתר בהתחשב בגילו הצעיר, בעברו הנקי, בנסיבות חייו, בחרטה שהביע ובסיכויי שיקומו. הסנגור ביקש להניע מחדש את בחינת האפשרות השיקומית, תוך הזמנת תסקיר נוסף של שירות המבחן, ולחילופין, ביקש להתערב בתקופת המאסר ולקבוע למערער מאסר שניתן יהיה לשאתו בעבודות שירות.

התביעה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא. היא מדגישה שאין המדובר בעבירה של שימוש בסם מסוכן אלא בעבירה של גידול סמים מסוכנים, בכמות ניכרת, למטרות רווח. היא ציינה את התופעה ההולכת ומתגברת של גידול סמים במסגרות פרטיות ואת הצורך להרתיע את הרבים מפני עבירה זו. לטענתה, גזר דינו של בית המשפט קמא מידתי ומאוזן ואין להתערב בו.

שקלנו את מכלול הנתונים והנסיבות הנוגעים לעניין ובאנו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

עבירת גידול סמים היא מהחמורות בעבירות הסמים. ביצועה מאפשר הכנסת כמות חדשה של סמים מסוכנים לשוק, שקודם לא היתה בו. העונש הקבוע לצידה - 20 שנות מאסר - מדבר בעד עצמו ומצביע לעבר החמרה בדין.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסמים החמורות היא מימים ימימה של הטלת עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. כמובן שהעונש הקונקרטי מושפע מסוג הסם ומכמותו ומנסיבות ביצוע העבירה.

בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון חזר ונשנה הכלל לפיו בעבירות הסמים החמורות, כמו בעבירות החמורות בכלל, הבכורה ניתנת לאינטרס הציבורי ואילו האינטרס של הפרט מקבל משקל משני.

עם כל הרגישות לנסיבות חייו המורכבות של המערער ולמצבו הכלכלי הדחוק, הרצון להשיג כסף קל איננו יכול לשמש נסיבה לקולא המצדיקה הקלה בעונש.

3

גידול סמים וסחר בהם נעשים להשגת רווחים כלכליים. מציאות זו מצדיקה הטלת עונשים הולמים שיהוו משקל נגד לפיתוי ושיהיה בהם כדי להרתיע מפני ביצוע עבירה.

בהתחשב בכמות הסם ובסוגו, אין לומר שהעונש שהוטל על המערער חמור מזה שמקובל להטיל בנסיבות דומות, ולא מצאנו טעם המצדיק להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא.

הערעור נדחה.

על המערער להתייצב לנשיאת מאסרו ביום 25.8.19 בשעה 08:00 בבית הסוהר דקל במתחם בתי הכלא בבאר שבע.

כל תנאי השחרור הקבועים למערער יעמדו בעינם עד להתייצבות המערער לנשיאת מאסרו.

ניתן והודע היום ז' תמוז תשע"ט, 10/07/2019 במעמד הנוכחים.