1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 3.6.15 בת"פ 46028-02-12.

            כללי

1.         המערער, קבלן עבודות בנין ושיפוצים, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן - החוק): פעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו (שתי עבירות), ניכה מס תשומות בלא שיש לו לגביו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן. על המערער הושת עונש מאסר בפועל לתקופת 16 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 35,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל בלבד.

2.         ואלה המעשים: בתקופה שבין חודש נובמבר 2009 לחודש פברואר 2010 הוציא המערער 10 חשבוניות לקבלן שקארנה, ככיסוי לפועלים שהעסיק אותו שקארנה במטרה לסייע לו להתחמק מתשלום מס. סכומן הכולל של החשבוניות עלה על 4 מיליון ₪ ומס ערך המוסף הכלול בהן עלה על חצי מיליון ₪ (אישום ראשון). בנוגע עם חשבוניות אלה, ניכה המערער בדוחותיו התקופתיים לאותה התקופה מס תשומות בסך 433,722 ₪. זאת, ללא מסמך הנדרש בסעיף 38 לחוק ובמטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות (האישום השני). ביום 30.4.10 הוציא המערער חשבונית מס על שם חברת נאדר מוסטפא בסכום של 395,105 ₪ לשקארנה, מבלי שהוא או אותה חברה התחייבו לבצע או ביצעו עסקאות עם שקארנה ובמטרה לכך ששקארנה יתחמק מתשלום מס (האישום השלישי).

            הערעור - טענות הצדדים

3.         המערער טען, בין היתר, להבניה מוטעית של מתחם העונש ההולם, לחוסר הנמקה שכן לא בא פירוט בגזר הדין לפסיקה לפיה נקבע מתחם הענישה ולשיהוי שחלף מיום ביצוע העבירות, פרק זמן של למעלה מחמש שנים. עוד נטען כי לא ניתן משקל הולם לשיקול השיקום לאחר שחלפו שנים ארוכות ממועד ביצוע העבירות ולשינוי החד באורח חייו של המערער. בנוסף, נטען כי להרשעה ניתן משקל מכריע בשיקולי הענישה, אך לא לגורם ההלימה כקבוע בחוק. בנוסף, נטען כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לאמור בתסקיר שירות המבחן ולכך שחלקו של המערער שולי. מכל אלה נטען כי יש לקבל הערעור ולהקל באופן משמעותי בעונשו של המערער.

3

4.         מנגד, ב"כ המשיבה הפנתה לכך שנסיבותיו האישיות של המערער נפרשו לפני בית משפט קמא באמצעות תסקיר שירות המבחן. הכלל הוא כי בעבירות אלו נדחות הנסיבות האישיות לפני האינטרס הציבורי. כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ביצוע המעשים ולא נוצר שיהוי. לאור אלה ולאור עברו, העונש ראוי ואין מקום להתערב בו והוא אף מצוי בתחתית מתחם הענישה.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 29 שנים, נשוי ואב לשני ילדים, עובד בעבודות מזדמנות, לחובתו שתי הרשעות קודמות משנת 2006 בעבירות סמים, החזקת נשק, שיבוש מהלכי משפט וירייה מנשק באזור מגורים, בגינן ריצה עונש מאסר בפועל. בדיקות שמסר נמצאו נקיות מסמים. המערער נטל אחריות על מעשיו. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

            דיון

6.         דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו שתרמה לייעול ההליך וקיצורו, החרטה שהביע על מעשיו, העובדה שלא הסתבך בפלילים בשנים שחלפו מעת ביצוע העבירות, והעובדה שכתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ביצוען. מאידך, לחובת המערער חומרת העבירות אשר בוצעו באופן מתמשך ובהיקף כספי גבוה ומשמעותי תוך יצירת חשבוניות שהופקו שלא כדין וניכוי תשומות שלא כדין בסך כולל של כ - 400,000 ₪ כמו גם עבר פלילי. עבירות המס הנן חלק מהעבריינות הכלכלית המכוונת לפגוע בציבור בכללותו, הן שקולות לשליחת יד בקופה הציבורית, משבשות את פעילותו התקינה של מנגנון גבית המסים, פוגעות במשק המדינה ומערערות את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים. הפסיקה קוראת להחמרה בענישה על עבירות אלה, נוכח חומרתן, הנזק שהן מסבות לאוצר המדינה, קלות ביצוען והקושי בחשיפתן, ולהטלת עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים, משיקולי גמול והרתעה אפקטיבית - אישית וכללית, אשר גוברים בדרך כלל על נסיבות אינדיבידואליות. (ר': ע"פ (מחוזי י-ם) 4003/07 "יגיל" שירותי שמירה וניקיון (1997) בע"מ נ' מ"י) (2007), (פורסם בנבו)) שאושר על ידי ביהמ"ש העליון ברע"פ 10945/07 (שניתן בשנת 2008)). בנסיבות דנן, לא מצאנו מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.

4