עפ"ג 31326/07/21 – יצחק טל נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
עפ"ג 31326-07-21 טל נ' מדינת ישראל
לפני כבוד ס. הנשיאה, השופט אליהו ביתן - אב"ד כבוד השופט גיל דניאל כבוד השופט יובל ליבדרו
|
1
|
||
המערער: |
יצחק טל |
|
נגד
|
||
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
מהות הערעור: ערעור על גז"ד של בית משפט השלום בקרית גת (כב' ס. הנשיא, השופטת נגה שמואלי מאייר) בת.פ. 34053-08-18 מיום 7.6.21.
נוכחים:
המערער וב"כ עו"ד דוד מועלם
ב"כ המשיבה עו"ד תהילה גלנטה
פסק דין |
המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 בחוק.
על פי עובדות כתב האישום במועד הרלוונטי לאירוע המתואר היה למערער עסק להמרת מטבע והמערער והמתלונן היו בקשרי חברות. ביום 13.08.18 בסמוך לשעה 19:20, הגיע המתלונן לעסקו של המערער ובין השניים התגלע ויכוח על רקע כספי. המתלונן ביקש מהמערער כי ישוחחו במקום אחר, והם יצאו מהעסק והחלו ללכת. אז אחז המתלונן בחולצתו של המערער וקירב אותו אליו, ומיד לאחר מכן תקף המערער את המתלונן במכת אגרוף בפניו, שכתוצאה ממנה נגרם למתלונן שבר בגשר האף, שהצריך רדוקציה בהליך טיפולי בבית חולים. המתלונן נפל על ברכיו, קם ובעט בגבו של המערער, ומיד בסמוך לכך חש בסחרחורת ונפל על ברכיו, והמערער תקף אותו שוב במכת אגרוף בפניו, שגרמה למתלונן נפיחות ברקמות מסביב לאף ובשפה, והוא נפל ארצה ונחבל בראשו ונגרמה לו המטומה אאריקולרית באוזן ימין, שהצריכה ניקוז בהליך טיפולי בבית החולים.
הסדר הטיעון לא כלל המלצה לעניין העונש, והצדדים הסכימו ששירות המבחן יערוך תסקיר על המערער.
2
מתסקיר שירות המבחן על המערער עולה כי הוא בן 49. רווק ללא ילדים. אינו עובד ומתקיים מרווחים מנכסי נדל"ן בהם הוא מחזיק. בעבר ניהל עסק להמרת מטבע שנסגר בשנת 2013. תיאר התנהלות יומיומית סביב אותו עסק שנסגר, כך שמעביר שעות רבות מחוץ לבית העסק בהן נפגש עם חברים ועם לווים אשר לוו ממנו כספים. תומך כלכלית באמו ובאחותו, שהנה אם יחידנית לשני ילדים קטינים. שיתף כי בעבר התקיים קשר זוגי בין אחותו למתלונן. בשנת 2002 הורשע בעבירה, שהתיישנה, של החזקת שטר מזויף ונידון לשל"צ ומאסר על תנאי, ובשנת 2014 הורשע בעבירות סחר בסמים ונידון, בין היתר, למאסר בפועל. שירות המבחן ציין כי התייחסות המערער לעברו הפלילי אופיינה במסירת מידע מצומצם ושטחי ונטייה להתייחסות מזלזלת כלפי מערכת אכיפת החוק. שלל צריכת סמים או אלכוהול. צוין כי במסגרת הליך המעצר שולב המערער בקבוצה טיפולית, התקשה להגיע באופן רציף וסדיר למפגשים והשתתפותו בקבוצה התאפיינה בשיח מצומצם ושטחי. ושירות המבחן התרשם כי אין למערער מוטיבציה לערוך הליך התבוננות פנימי ביקורתי והוא מונע ממוטיבציה חיצונית בלבד. אשר לעבירות תיאר כי המתלונן הגיע אליו שיכור וטען כלפיו טענות הקשורות ליחסיו עם אחותו, והוא ניסה להרגיע את המתלונן והמתלונן ניסה להכות אותו, והוא בתגובה הדף את המתלונן ממנו, והמתלונן נפל ונחבל באפו. שלל שהכה את המתלונן ושלל סכסוך כספי ביניהם. שירות המבחן התרשם שהמערער נוטה לצמצם ולהכחיש את ביצוע העבירות, אינו לוקח אחריות על ביצוען, משליך את האחריות להתנהגותו על המתלונן, עסוק במחירים שהוא משלם בגין ההליך המשפטי ומתקשה לגלות אמפטיה למתלונן. הוא הביע נכונות להשתלב בכל הליך טיפולי שיוצע לו אך התקשה להצביע על צורך טיפולי. ושירות המבחן התרשם מקיומו של סיכון גבוה להישנות התנהגות עוברת חוק. בשיחה עם המתלונן שיתף כי לווה מספר פעמים כספים מהמערער והשיב לו את הכספים, אך המערער המשיך לדרוש ממנו ריביות, ושלא נענה לו נהג כלפיו באלימות ותוקפנות. תיאר כי בעקבות תקיפתו על ידי המערער נאלץ לעבור הליך כירורגי. ושיתף כי המערער לוחץ עליו לבטל את התלונה ולומר שאינו חושש ממנו. בעדכון נוסף ציין המתלונן כי הוא והמערער שבו לקשרי חברות, והוא מתגורר אצל המערער בשכירות ושלל כל חשש מפניו. ושירות המבחן התרשם מיחסי תלות בין המתלונן למערער. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית על המערער, והמליץ להטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בתסקיר משלים צוין כי המערער מביע צער על התנהגותו באירוע העבירה ומוכן להשתלב בכל טיפול שיציעו לו ושירות המבחן ביקש לדחות את הדיון על מנת לבחון את מידת נכונותו של המערער להשתלב בטיפול. בתסקיר הסופי צוין כי בפגישה שנערכה עם המערער הוא המשיך ומסר מידע מצומצם ושטחי אודות עסקיו. נהג באופן ציני והתקשה להביע אמפתיה כלפי המתלונן. התקשה להציב לעצמו מטרות טיפוליות או יעדים לשינוי. והיה מרוכז בעיקר במחירים האישיים שהוא חווה בגין ההליך הפלילי. שירות המבחן התרשם כי המוטיבציה של המערער מונעת ממקור חיצוני ועמדותיו נותרו מבוצרות ונוקשות, העריך שהוא אינו בשל בהליך טיפולי, ונמנע מהמלצה טיפולית.
בית המשפט קמא עמד על הערכים המוגנים בעבירה; על מידת הפגיעה בהם; על נסיבות ביצוע העבירה; ועל מדיניות ענישה הנוהגת. וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. אשר לעונש הראוי למערער צוין עברו הפלילי, שהינו ישן יחסית ואינו ממין העניין; התקופה בה שהה המערער במעצר ובתנאים מגבילים; הודאתו- הגם שזו באה לאחר שמיעת הראיות בתיק; התנהלותו מול שירות המבחן, התרשמות שירות המבחן ממנו והמלצותיו; הפגיעה של העונש במשפחת המערער; עמדת המתלונן כפי שהובעה בתסקירים ובבית המשפט לפיה הוא והמערער בקשרי חברות והמערער מסייע לו ובקשתו להשית על המערער ענישה מקלה, תוך שימת לב לדברי המתלונן בפני שירות המבחן והתרשמות שירות המבחן מיחסי תלות בינו ובין המערער; והעובדה שמאז ביצוע העבירות המערער לא ביצע עבירות נוספות, ונקבע כי יש למקום את העונש ברף הבינוני של המתחם שנקבע. ובסופם של דברים הטיל על המערער 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו; מאסרים על תנאי; פיצוי למתלונן בסך 7,500 ₪; קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תחתיו; והתחייבות להימנע מעבירה על סך 10,000 ₪.
מכאן הערעור.
3
ב"כ המערער טוען כי בקביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט קמא לא נתן משקל מהותי לאחריותו של המתלונן לפרוץ המריבה ולחלקו האלים בה - כך המתלונן הוא שהגיע לעסקו של המערער, ביקש ממנו לצאת ולשוחח מחוץ לעסק, ונקט ראשון באלימות כך שאחז את המערער בחולצתו וקירבו אליו. ובנוסף במהלך הריב בעט בגבו של המערער. וזאת על אף שבית המשפט קמא ציין במפורש שהוא מקבל את טענת המערער לפיה המתלונן הוא זה שחולל את אירוע האלימות. טען כי בפסיקה עליה הסתמך בית המשפט דובר במקרים בהם לא היתה למתלוננים אחריות לפרוץ האלימות, ובמקרה אחד דובר במעורבות זניחה של מתלונן במהלך הריב. ועל אף שבחלק מהמקרים דובר בנסיבות חמורות יותר, בכולם הוטלו עונשים קלים יותר מהעונש שהוטל על המערער. וציין כי למרות שהמתלונן נקט באלימות נגד המערער הוא לא הועמד לדין. עוד טען כי בית המשפט קמא טעה בקביעת עונשו של המערער ברף הבינוני של המתחם שכן מדובר באדם בן 50, שאין לו עבר בעבירות אלימות, ומאז ביצוע העבירה הוא לא הסתבך באירועים נוספים. טען כי בית המשפט קמא העניק משקל רב מידי לתסקירי שירות המבחן, והדגיש כי למרות רמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות אלימות ממנה התרשם שירות המבחן, הרי שבפועל המערער לא נקט באלימות טרם אירוע העבירה או אחריו. עוד טען כי הימשכות ההליכים אינה תוצאה של התנהלות המערער מול שירות המבחן אלא בשל מגיפת הקורונה, וחלוף הזמן הוא נתון רלוונטי בקביעת העונש. ובנוסף הפנה לעמדת המתלונן המבקשת להקל עם המערער על רקע קשרי החברות ביניהם. וביקש להקל בעונשות של המערער.
ב"כ המשיבה סומכת ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא ומבקשת שלא להתערב בו. לדידה, העונש שהוטל על המערער מקל אתו, שכן, במקרים מסוג זה מוטלים בדרך כלל עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. אשר למסמך שהמערער הציג היום, המלמד כי הוא מסייע למתלונן בהליכי פשיטת רגל שלו, ציינה כי הסיוע שהמערער מגיש למתלונן נלקח בחשבון על ידי בית המשפט קמא ואין מקום לתת לו משקל נוסף.
עיינו בכל החומרים שהוצגו בפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים והחלטנו לדחות את הערעור.
האלימות היא רעה חולה הבאה לביטוי במישורי החיים השונים, בתוך המשפחה, בין שכנים, על הכביש, ובאינטראקציות שונות בין זרים. היא פוגעת בקרבנות הישירים שלה ובחברה בכללה, משפיעה על תחושת הבטחון ויוצרת אווירה ציבורית עכורה. המלחמה בה היא מלחמה על מראית פני החברה ואיכות חייה. ומשכך, הקו העונשי הבולט בעבירות האלימות הוא של חומרה.
כבכל עבירה, העונש הקונקרטי צריך להיות מותאם לחומרת המעשה בנסיבותיו ולמידת אשמו של הנאשם, ולקחת בחשבון נתונים ונסיבות נוספים הנוגעים לענין.
כאן, אמנם המתלונן הוא זה שהגיע למקום עבודתו של המערער, ביקש ממנו לשוחח בחוץ, ונקט כלפיו באלימות מסוימת. אולם, תגובתו של המערער למעשי המתלונן היתה אלימה וברוטלית. הוא תקף את המתלונן פעמיים. בפעם הראשונה הוא גרם לו לשבר באף, שהצריך התערבות רפואית, ובפעם השנייה הוא הכה אותו באגרוף, לאחר שהוא כבר נפל על ברכיו, ומעוצמת המכה המתלונן נפל ארצה ונחבל בראשו.
התרשמות שירות המבחן מהמערער היתה שהמערער מצמצם מאחריותו, מתקשה לבחון את התנהגותו, אינו מביע אמפתיה למתלונן, עסוק במחירים האישיים שהוא משלם בגין ההליך הפלילי, ואינו רואה צורך טיפולי. ושירות המבחן העריך שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה, והמליץ להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
בנותננו דעתנו למכלול הנתונים, הנסיבות והשיקולים הנוגעים לענין, מסקנתנו הינה שהעונש שהושת על המערער ראוי ואין מקום להתערב בו.
הערעור נדחה.
על המערער להתייצב במשרדי הממונה על עבודות שירות ביום 10.11.21 בשעה 09:00 לקביעת מועד התייצבות לתחילת ביצוע עבודות השירות.
5
4
הממונה על עבודות השירות מתבקש לעדכן את בית המשפט בהפתחויות.
מזכירות בית המשפט תעביר את פסק הדין למשרדי הממונה על עבודות השירות.
ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ב, 04 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.
|
||
אליהו ביתן, סגן נשיאה |
יובל ליבדרו, שופט |
גיל דניאל, שופט |
