1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אביחי דורון) מיום 8.9.19 בת"פ 33018-06-18.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בתקיפה הגורמת חבלה ממש של בן זוג. המערער נדון לחודש מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר מותנה; והתחייבות עצמית. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל בלבד.

2.         המערער הועמד לדין עם נאשם 2, אחיו. ואלה המעשים: ביום 23.9.16 תקף המערער את רעייתו (להלן: "המתלוננת"). המערער גירש את המתלוננת מארוחה משפחתית בה סעדו עם ילדיהם, הלך בעקבותיה לחדר השינה וחנק אותה באמצעות ידיו, תוך שהיא מנסה להדוף אותו. הוא משך את שיער ראשה ותפס את זרועותיה באמצעות ידיו בחוזקה. אימו של המערער שמעה את צעקות המתלוננת והגיעה לחדר השינה בניסיון לגרום למערער לחדול ממעשיו אך הוא גירש את אימו ונעל את דלת הכניסה לדירה. בהמשך הוכתה המתלוננת גם על ידי נאשם 2 בחדר השינה.

טענות הצדדים         

3

3.         ב"כ המערער עותר לביטול עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער וטוען כי יש להתחשב בכך שהמערער נעדר עבר פלילי; כתב האישום נגדו הוגש כשנתיים לאחר האירוע; הוא הודה במיוחס לו בתחילת ההליך במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית; שירות המבחן המליץ על הטלת ענישה צופה פני עתיד בשל מצבו הבריאותי הקשה שתואר בתסקיר, ולאחר שהתרשם מכך שניהול ההליך נגד המערער מהווה גורם מרתיע עבורו. כמו כן, המערער לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה, מצבו הכלכלי קשה ושליחתו למאסר בפועל לתקופה של חודש תפגע בכך עוד יותר. וכן, הערעור הוגש בטרם מגפת הקורונה. המערער סובל ממגוון מחלות. פרט לבעיית ראייה קשה הנו סובל מאסטמה חריפה, מחלת לב, יתר לחץ דם וכאבי גב קשים. בלילות המערער ישן עם מכשיר שנועד למנוע חנק. וכן, לאור הזמן שחלף (4 שנים). מכל אלה יש לקבל הערעור.

            ב"כ המשיבה טענה כי בית משפט קמא שגה לקולה בקביעת המתחם, ובאה הפניה לפסק דין בע"פ 8411-05-15, שעסק באלימות קלה יותר ובית משפט אישר גזר דין של 7 חודשי מאסר מהטעם שהענישה במקרים של אלימות במשפחה חייבת לכלול מאסר בפועל (וכן באה הפניה להחלטות אחרות התומכות בהטלת עונשי מאסר בפועל). העונש על המערער אמור להיות חמור יותר, השיקול של מצב רפואי הנו שקול בתוך המתחם אך לא לחריגה ממנו, ובית משפט קמא הביא זאת בחשבון ואיזן בין כלל השיקולים.

נוכח כל אלה - יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הוא בן 38 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים, ללא הרשעות קודמות. המערער סובל מלקות ראיה ובעיות רפואיות שונות שפורטו בתסקיר. הוא אינו עובד והמשפחה מתפרנסת מקצבת מל"ל ומצבה הכלכלי קשה. ביחס לביצוע העבירה דנן, המערער לקח אחריות והביע חרטה. הוערך כי בבסיסו המערער בעל מערכת ערכים נורמטיבית, אך נוטה לאימפולסיביות, תוקפנות ואלימות במצבי לחץ. הומלץ על הטלת ענישה צופה פני עתיד של מאסר מותנה והתחייבות עצמית.

דיון

5.         דין הערעור להידחות.

כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין.

4

6.         לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה, העדר הרשעות קודמות והעובדה כי לא שב לנהוג באלימות במהלך הזמן שעבר מעת ביצוע העבירה. כמו כן, יש להתחשב לקולה במצבו הבריאותי כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת מעשיו, בכך שבנוכחות ילדיו תקף את רעייתו והכה אותה. מצבו של המערער אינו מאפשר את השמתו בעבודות שירות ואף לא של"צ, כפי שהתרשם שירות המבחן. יחד עם זאת, העונש עליו המליץ שירות המבחן אינו הולם את מעשיו של המערער, את נסיבות ביצועם ואת המשקל שיש לתת לאינטרס ההרתעה האישית והציבורית. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 8/9/20 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ, 04 אוגוסט 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער ובכ"כ המשיבה.