1

על המערער נגזר ביום 12.11.18 לרצות מאסר למשך שמונה (8) חודשים. ביצוע המאסר עוכב עד ליום 16.12.18 שעה 10:00.

המערער הגיש ביום חמישי 13.12.18, בשעה 11:54, הודעת ערעור בלתי מנומקת וביחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, שכאמור, עליו לרצות החל מיום א' 16.12.18. הפרקליטות הודיעה על התנגדותה לבקשה ובית המשפט הבהיר כי מאחר והערעור אינו מנומק לא ידון בית המשפט בבקשה עד שתוגש הודעת ערעור מנומקת. יצוין, להשלמת התמונה, כעי שמיעת הערעור בפני הרכב נקבעה ליום 27.12.18, דהיינו בעוד כ 10 ימים.

המערער הגיש היום, 17.12.18 שעה 10:29, הודעת ערעור מנומקת. להודעת הערעור צורפה בקשה לעיין שוב בהחלטה שניתנה בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע, זאת בשים לב למועד הקרוב שנקבע לשמיעת הטענות בערעור. עם זאת, והגם שעד היום לא ניתנה החלטה לעכב את ביצוע המאסר, מתברר כי המערער עושה דין לעצמו ולא התייצב אתמול לריצוי מאסרו, על אף שלא ניתנה כל החלטה המתירה לו שלא להתייצב לריצוי עונשו.

מטעם זה, והגם שמועד שמיעת הערעור קרוב, אני דוחה את הבקשה בלא לקיים דיון במעמד הצדדים.

להודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

2