1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חנה מרים לומפ) מיום 13.3.16 בת"פ 58421-01-15.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסעת 13 שוהים בלתי חוקיים ונדון לשלושה חודשי מאסר ויום, מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל.

2.         ואלה המעשים: ביום 28.3.11 בעיר בית שמש, הסיע המערער 13 תושבים זרים מבלי שהיה להם אישור שהייה בישראל.

טענות הצדדים         

3.         ב"כ המערער טענה כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות הטלת עונש שאינו מאסר בפועל, שכן המערער הודה במעשיו מבלי שהובטחה לו הסכמה עונשית מצד המאשימה, הביע חרטה מלאה וכנה בפני קצינת המבחן, והסביר כי פעל שלא מתוך כוונה להפיק רווח מההסעה או לפגוע בביטחון המדינה, ואין מדובר בהסעה משטחי הרשות אל תוך מדינת ישראל. כמו כן, למערער אין עבר פלילי, וכתב האישום בעניינו הוגש כארבע שנים לאחר ביצוע העבירה. לפיכך, בנסיבות אלה, שליחתו לעונש מאסר בפועל חורגת מרמת הענישה הנהוגה. הסנגורית טענה כי מתחם העונש ההולם אינו מתחיל במאסר בפועל, כפי שקבע בית משפט קמא, אלא במאסר בעבודות שירות, והפנתה לפסיקה. לבסוף, נטען כי בית משפט קמא הסתמך על תסקיר שירות המבחן שנערך בעזרת מתורגמן לשפה הערבית, בנסיבות בהן המערער לא הובן כהלכה, ולפיכך, יש להפחית מהמשקל שניתן להימנעות שירות המבחן מהמלצה טיפולית. הודגש כי המערער לא קיבל שכר מהנוסעים, שיתף פעולה מיד עם מעצרו, היום אנו נמצאים כשש שנים לאחר האירוע ונקודת האיזון נעה לטובת המערער. בעניינו של המערער לא חלות הנסיבות החמורות כפי שהיה בעניינים אחרים בהם הוטל מאסר של ממש ועל כן מתחם העונש אמור להתחיל ממאסר בעבודות שירות, כפי שנעשה במקרים אף חמורים יותר אליהם הפנתה ב"כ המערער.

3

            ב"כ המשיבה השיב כי "קורה" שכתב אישום מוגש בחלוף ארבע שנים, גם מקום שהמערער הודה מיד. הוסף כי ב"כ המערער לא התייחסה לתסקיר שירות המבחן שהנו שלילי לעמדת המשיבה. המערער טשטש את נסיבות ההסעה, שאף שלא נקבע כי מדובר בהסעה תשלום, הנסיבות הנן מחשידות. נטען עוד כי כל טיעוני המערער נטענו לפני בית משפט קמא ונשקלו על ידו. האינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי והובאה בחשבון העובדה שהשיהוי בהגשת כתב אישום הובא בחשבון ע"י בית משפט קמא.

תסקיר שירות המבחן

4.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 30 שנים, נשוי ואב לשני ילדים ומצפה לילד נוסף. המשפחה מתמודדת עם מצב כלכלי קשה. המערער קיבל אחריות על מעשיו, שלל כוונת רווח ומודעות לכך שהנוסעים אינם בעלי אישורי שהייה בישראל. המערער הביע חרטה, אך שירות המבחן התרשם כי אינו מבין את חומרת מעשיו. לפיכך, לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו.

דיון

5.         לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשה, עבר נקי מפלילים וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, במהלכו לא נפתחו נגדו תיקים פליליים נוספים. מנגד, כעולה מתסקיר שירות המבחן, האחריות שלקח המערער הנה חלקית בלבד, הוא אינו מבין את חומרת מעשיו ושולל קיומו של מניע פלילי בבסיסם. לחובת המערער נזקפת חומרת העבירה שביצע. מדובר בעבירה חמורה, הפוגעת בריבונותה של מדינת ישראל, ואף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. עבירה זו הנה נפוצה וקלה לביצוע, שאכיפתה קשה, ומחייבת הענשה הרתעתית. כמו כן, מספר השוהים הבלתי חוקיים שהסיע ברכב הנה נסיבה נוספת לחומרה בקביעת עונשו. יחד עם זאת, לא נשקלה די הנסיבה לפיה כתב האישום הוגש בחלוף ארבע שנים ממועד ביצוע העבירה, אף שהנאשם הודה עוד בחקירתו. מדובר בשיהוי ארוך מאוד שלא בא לו הסבר. שעה שמרחפת האפשרות בהגשת כתב אישום מעל ראשו של אדם, נודעת לכך השפעה ממשית על איכות חייו ואין כל מקום להאריך תקופה זו, על הקושי הכרוך בה, לנאשם הפוטנציאלי, שלא לצורך בלא סיבה. זאת ועוד, מדובר בתקופה בה עשויים להתחולל שינוים משמעותיים בחייו של נאשם. בענייננו, כאמור, מדובר בתקופה ארוכה מאוד, בת 4 שנים, המעשה הנו פשוט, המערער הודה מיד, ולו היה כתב האישום מוגש בעתו, היה המערער מסיים פרשה זו זה מכבר. במצב דברים זה, לא ניתן משקל מספיק לשיהוי האמור. על כן, יש להקל בעונשו של המערער. נוכח המספר הרב של הנוסעים, לא ניתן להימנע כלל מהטלת עונש מאסר.

4

לפיכך, הערעור מתקבל. עונש המאסר בפועל יעמוד על 30 יום בניכוי ימי מעצרו. יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 22/12/16, עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.