1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה שפירא) מיום 30.4.19 בת"פ 65622-07-18.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בפציעה בנסיבות מחמירות ונדון ל - 5 חודשי מאסר בפועל, 2 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 3,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.         המערער הועמד לדין עם נאשם מס' 2. ואלה המעשים: ביום 28.8.18, על רקע ויכוח שהתגלע בין הנאשמים למתלונן הנוגע לשימוש בדרך, המערער זרק על המתלונן צינור קטן מנחושת שפגע בגבו. בעקבות כך, המתלונן החל לגדף את הנאשמים והתקרב לעברם. בתגובה החל נאשם 2 לדחוף את המתלונן, והלה דחף בחזרה. נאשם 2 תפס את המתלונן באופן שלא יכול היה לזוז, והמערער הוציא סכין "לדרמן" והכה באמצעותו את המערער בראשו מספר פעמים. למתלונן נגרמו חתך בקרקפת ושפשופים בראשו והוא נזקק לטיפול רפואי כולל תפרים.

טענות הצדדים         

3

3.         ב"כ המערער עותרת להקלת עונשו של המערער באופן משמעותי. נטען כי גזר הדין שהוטל עליו הינו חמור מזה שהוטל על נאשם מס' 2, שותפו לעבירה, למרות שמעשיו של האחרון אינם פחותים מאלו של המערער. כמו כן, יש להתחשב לקולה בשיקולים הבאים, בהם לא התחשב בית משפט קמא בעת גזירת עונשו של המערער, כדלקמן: התנהגותו של המתלונן החמירה את המצב, עת קילל את המערער וזרק עליו את הצינור בחזרה, והמערער חש פגיעה בכבודו ובכבוד משפחתו; שירות המבחן המליץ לגזור על המערער עונש קצר של מאסר בעבודות שירות; המערער הינו נורמטיבי בדרך כלל, אין לו הרשעות קודמות, הוא הודה במיוחס לו, התנצל והביע חרטה על מעשיו; המערער הינו אב לשני ילדים קטנים, אחד מהם סובל מבעיות רפואיות; שליחתו של המערער למאסר תפגע במשפחתו מבחינה כלכלית.

4.         ב"כ המשיבה ביקש לדחות הערעור. נטען כי האבחנה בין המערער לבין חברו אינה קיצונית שכן החבר הורשע בעבירה חמורה פחות תוך שהמערער היה מודע לכך. העונש שנגזר על המערער נועד להרתיעו, המערער לא הפנים חומרת מעשיו. המערער היה זה שבפועל פצע את המתלונן.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו בן 31 שנים, נשוי ואב לשניים, עובד כעצמאי בתחום המיזוג, ללא הרשעות קודמות. בנו הקטן עבר כריתת מעי חלקית והמערער מסר כי מאז הוא נדרש לסייע לאשתו, מעבר לנדרש בדרך כלל, בגין מצב זה. באשר לביצוע העבירה, המערער התקשה לקחת אחריות מלאה, השליך את אחריות על המתלונן, צמצם מחומרת מעשיו, התקשה לגלות אמפתיה ומחזיק בעמדה קורבנית. שירות המבחן התרשם מהתנהגות אלימה ואימפולסיבית, והוסיף כי יתכן שברקע לביצוע העבירה עמדה תחושת לחץ שחש המערער עקב הטיפול הרפואי לו נזקק בנו הפעוט. עם זאת, המערער שלל נזקקות טיפולית. הומלץ על עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

דיון

6.         לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, והעדר הרשעת קודמות. כמו כן, יש להביא במכלול השיקולים שמתסקיר שירות המבחן עולה שברקע לביצוע העבירה עמדו תחושות לחץ ודחק שחש המערער עקב מצבו של בנו. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירה שביצע בצוותא עם אחר, אותה לא בכדי כינה בית המשפט "מעשי בריונות מכוערים". הבחירה לנקוט באלימות כדרך לפתרון סכסוכים, בכלל, ובנוגע לשימוש בדרך, בפרט, ראויה לגינוי. כמו כן, בצד הודאתו של המערער במיוחס לו בכתב האישום, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הוא מתקשה לקבל אחריות על ביצוע העבירה.

            עם זאת, נאשם 1, שהורשע בעבירה של תקיפה בצוותא, נדון למאסר מותנה ושל"צ. אמנם, המערער הורשע בעבירה חמורה: פציעה תוך שימוש בנשק קר, אך אין לשכוח כי נאשם 1 אחז במתלונן ובכך איפשר למעשה למערער לבצע את מעשה הפציעה. וכן, למערער אין עבר פלילי קודם לעומת נאשם 1, שהנו בעל הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות. נתונים אלה יש בהם להוביל למתון במידת מה, בעונשו של המערער באופן שעונש המאסר יבוצע במאסר בעבודות שירות, במידה שהנאשם יימצא מתאים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

4

            הממונה ימציא חוות דעתו עד ליום 10/7/20.

            נקבע להמשך ליום 14/7/20 שעה 08:30.

            ניתנה היום, ח' סיוון תש"פ, 31 מאי 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.