1

ב"כ המערער הגיש "בקשה לדחיית הדיון עיון מחדש", וזאת על רקע החלטה קודמת מיום 27.2.22 בה נדחתה בקשת המערער לדחיית הדיון והוחלט, כי כל בקשה של המערער ניתן יהיה להעלות במהלך הדיון.

יצוין, כי הבקשה הנ"ל הקודמת הוגשה יחד עם בקשה להורות למזכירות להנפיק למערער שובר תשלום על סך 200,000 ₪. שובר כאמור הונפק, אולם עד היום לא הופקד הסכום מטעם המערער.

נטען בבקשה נשוא החלטה זו, כי ב"כ המשיבה משאירה את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש ("לדברי המאשימה, לאור העובדה שבית המשפט הנכבד, דחה את בקשת המבקש לדחיית הדיון, הרי שהיא לא יכולה ליתן הסכמתה המפורשת, אולם, עמדתה כי בית המשפט יחליט על פי שיקול דעתו", כך ברישא לבקשה); כי "המבקש מפקיד סך של 200,000 ₪ להסרת המחדל" (אם כי, כאמור, הבקשה להפקיד את הסכום האמור הוגשה לבימ"ש זה כבר ביום 1.2.22 והסכום טרם הופקד); ו"משלא התמהמה המערער ופעל ללא לאות בניסיון להפקיד כספים", האינטרס הציבורי כמו האישי של המערער מצדיק דחיית הדיון.

2

עיון בתיק ביהמ"ש קמא מלמד, כי גם בביהמ"ש קמא התבקשו דחיות מרובות (ביותר) על מנת לאפשר למערער להגיע להסכמות מול המשיבה ולהסיר את המחדל (כתב האישום הוגש בפברואר 2016; המערער הודה בעובדות כתב האישום ב-10.2.20; וגזר הדין ניתן ביום 29.09.21), אולם המחדל לא הוסר. גם הערעור הוגש כבר לפני חודשים (בנובמבר 2021), ועדיין לא הופקד כל סכום על חשבון הסרת המחדל. לאור הדברים הנ"ל, קשה להבין למה התכוון ב"כ המערער בדבריו, כי המערער לא מתמהמה ופועל ללא ליאות להסרת המחדלים.

מובן שיש חשיבות רבה לשאלת הסרת המחדל, אולם, כפי שצוין בהחלטה הקודמת, עניין זה יכול שיועלה במהלך הדיון.

הבקשה לדחיית הדיון - נדחית.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשפ"ב, 01 מרץ 2022, בהיעדר הצדדים.