עפ"ג 25581/06/20 – מדינת ישראל נגד גאזי נאטור
|
עפ"ג 25581-06-20 מדינת ישראל נ' נאטור ו-ע"פ 30789-06-20 נאטור נ' מדינת ישראל |
02 אוגוסט 2020 |
1
|
|
בפני הרכב כבוד השופטים: י. גריל, שופט עמית [אב"ד] א. אלון, שופטת ע. חן-ברק, שופטת
|
|
|
|
המערערת בעפ"ג 25581-06-20: המשיבה בע"פ 30789-06-20: |
מדינת ישראל באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עוה"ד אורי סירוטה
|
||
|
נגד
|
|||
|
המשיב בעפ"ג 25581-06-20: המערער בע"פ 30789-06-20 |
גאזי נאטור ע"י ב"כ עוה"ד חנא בולוס
|
||
הודעת ערעור מיום 10.6.20 וערעור-שכנגד מיום 14.6.20 על גזר-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופט ש. בנג'ו) מיום 25.2.20 בת"פ 9157-01-19.
|
פסק דין |
בפנינו ערעור המדינה ב-עפ"ג 25581-06-20 על גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו) ב-ת"פ 9157-01-19 ביום 25/2/20, וערעור שכנגד של הנאשם בע"פ 30789-06-20 על הכרעת הדין שניתנה ביום 7/1/2020. שני הערעורים נדונו בפנינו במאוחד.
לצורך הנוחות תקרא המדינה - "המערערת", והנאשם - "המשיב".
1. בחודש 8/17 כרת המשיב כ - 600 עצי אבוקדו, במטעי מושב שבי ציון (בשטח של כ - 30 דונם), בהוראת מנהל המטעים של המושב, והוביל את גדמי העצים לביתו, וזאת מבלי שהיה בידו רישיון כריתה והובלה מאת פקיד היערות.
על המשיב ועל המושב הוטל קנס מנהלי בסך 29,200 ₪.
המושב שילם את הקנס, ואילו המשיב הגיש בקשה להישפט.
2
2.
לאחר שמיעת ראיות קבע בית המשפט קמא כי המשיב כרת, ללא רישיון, עצי אבוקדו בוגרים
שאסורים בכריתה, ובכך עבר על האמור בסעיף
כן
נדחתה טענת המשיב לפיה האחריות להגשת בקשה לאישור הובלת עצים כרותים חלה רק על
הגורם המגדל את העצים, שכן בסעיף
3. בגזר הדין נקבע, כי פגיעת המשיב בערך המוגן של הגנה על עצים מוגנים, הייתה על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהמשיב הוזמן לבצע את הכריתה וההובלה בהוראת מנהל המטעים של המושב, וכן מאחר שלא מדובר בכריתת עצים ביער או בחורש טבעי, ברשות הרבים, אלא במטע פרטי.
נקבע,
כי העונש הנוהג בעבירות מסוג זה הוא קנס כאשר נקודת המוצא לגובהו של הקנס, הוא
הקנס שקבע המחוקק בסעיף
לא
נעלם מבית המשפט קמא האמור בסעיף
במקרה דנן נקבע, כי לא מדובר בעונש יחיד, שכן הוטלה על המשיב גם התחייבות כספית, ובכל מקרה התקיימו לדעת בית המשפט קמא נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתת הקנס באופן שראוי לקבוע מתחם ענישה שנע בין 7,000 ₪ ל- 15,000 ₪, והתחייבות כספית שנעה בין 15,000 ₪ ל- 25,000 ₪.
בית המשפט קמא שקל לחומרה את ההיקף הנרחב של הכריתה שנעשתה על ידי המשיב ללא רישיון, על אף שהיה מודע לצורך בקבלת רישיון, וכן את העובדה שהמשיב הפיק רווח כלכלי מהובלת העצים, ומכירתם למגזר הפרטי, לטענתו, לצורכי הסקה.
מנגד, הובאו בחשבון שיקולים לקולה בכך שהמושב הזמין את המשיב לכרות את מטע האבוקדו ואף ביקש ממנו להוביל את גדמי העצים, וכי לא מדובר במשיב שביצע כריתת עצים באופן מזדמן, וכי היה על המושב לבדוק את נושא הרישיונות טרם תחילת העבודה.
3
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נלקחו בחשבון הדברים הבאים: המשיב נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לילדים והמפרנס העיקרי, כאשר בטרם האירוע מושא ההליך דנן נהג להוציא רישיונות לצורך ביצוע עבודות כריתה והובלה.
לאור
כל האמור לעיל נגזר על המשיב קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו, והתחייבות
כספית בגובה של 20,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על
4. בדיון שהתקיים בפנינו, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים, נתנו הצדדים את הסכמתם להצעת בית המשפט לפיה יימחקו הערעורים באופן הדדי, וכך אנו מורים.
יחד עם זאת נבקש להוסיף מספר דברים:
ראשית - מסכימים אנו עם טענת ב"כ המערערת בדבר משמעות גובה הקנס המנהלי וההנחיה הגלומה בו לפסיקת קנסות שברגיל לא יפחתו ממנו, בנסיבות בהן בחר אדם, שהוטל עליו קנס מנהלי להישפט, וזאת ללא כל עילה של ממש או טענת הגנה ראויה.
אין להקל ראש בחשיבות הקיימת בצמצום בקשות המוגשות להישפט לאחר קבלת קנס מנהלי, ומכאן שרק בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, יטיל בית המשפט קנס הנמוך משיעורו של הקנס המנהלי, שאם לא כן עלול הדבר לעודד דיוני סרק על ידי מי שהוטל עליו קנס מנהלי, ויגיש בקשה להישפט ללא טענת הגנה ראויה, מה גם שהדבר עלול להפלות לרעה אנשים שנקנסו בקנס מנהלי, ושילמו את הקנס למול מי שבחר לנהל הליך ללא טענת הגנת ראויה.
שנית - כן מסכימים אנו עם טענת המערערת לפיה הוספת התחייבות לעונש שנגזר אינה מצדיקה, ברגיל, סטיה או הפחתה משמעותית מהקנס המנהלי, שכן ספק אם ניתן לראות בדבר עונש נוסף, וראוי, ככל שנעשית סטיה מהקנס המנהלי (גם כאשר הוספה התחייבות), כי אכן תפורטנה הנסיבות המיוחדות שבגינן נעשתה ההפחתה מהקנס המנהלי.
4
שלישית
- אכן כריתת עצי מטע חקלאיים הנטועים בשטח חקלאי למטרות גידול חקלאי (בשונה מכריתת
עצי יער) אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי
ברם,
המחוקק בחר להתייחס לעצי הדר ועצי אבוקדו באופן פרטני עם חקיקת
עצי ההדר והאבוקדו משמשים באופן נרחב את תעשיית הפחמים בשטחי הרשות, ועשן המפחמות יוצר זיהום סביבתי, ומסב נזקים בריאותיים חמורים (ראה פירוט בדו"ח הרגולציה).
התקנות שחוקקו בשנת 2016 נועדו לפקח על כריתת עצי ההדר והאבוקדו על מנת לוודא לאחר הכריתה שהעצים לא יועברו למפחמות, ומכאן שיש לתת לכך התייחסות ספציפית (שלא ניתנה בגזר הדין) במקרים הנוגעים לעצים אלו, ואולם, מצופה כי גם המערערת תבחן את עצמה בנושא מתן רישיונות הכריתה וההובלה, בכל הנוגע למקום העברת הגדמים הנוגעים לעצים אלו, ודרך הפיקוח על מה נעשה עם הגדמים לאחר כריתתם.
5. בטרם סיום נציין, שגם אם מי מחברי ההרכב, אילו היה דן בתיק בערכאה הדיונית, היה מטיל על המשיב קנס בשיעור גבוה יותר מזה שהטיל בית המשפט קמא, הרי שבנסיבות הענין שבתיק זה, ונימוקיו של בית המשפט קמא, כפי שאלה פורטו ונומקו בגזר הדין, לא סברנו שקיימת בענישה זו חריגה כה משמעותית עד כי יש בה כדי לחייב את התערבות ערכאת הערעור.
כן נזכיר, שגם מקום בו קיימת הצדקה להחמרה ברמת הענישה הרי ראוי שהחמרה כזו תהא בהדרגה.
סוף דבר - כאמור בסעיף 4 לעיל הננו מורים על מחיקה הדדית של הערעורים.
5
המזכירות תמציא את העתק פסק הדין אל באי כוחם של שני הצדדים, שנתנו את הסכמתם להמצאת פסק הדין בדואר.
ניתן היום, י"ב אב תש"ף, 02 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
||
|
י' גריל, שופט עמית |
|
א' אלון, שופטת |
|
ע' חן-ברק, שופטת |




