1

נוכחים:

המערער 2 וב"כ המערערים עו"ד שמעון טננבלט

ב"כ המשיבה עו"ד כרמל קדור (מטעם רשות המיסים)

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 14824-12-13 (בית משפט השלום ברמלה) ב-106 עבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות ובעבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמכים כדין, ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 50,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וגובה הקנס שהוטל על המערער.

2

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא התחשב במעמדו של המערער בעבירות נושא גזר הדין שכן הוא שימש "קוף" ולא העבריין העיקרי.

כמו כן טוען ב"כ המערער כי בית משפט קמא טעה בקביעת מתחם העונש ההולם שנקבע על ידו משום שפסקי הדין עליהם ביסס בית משפט קמא את מתחם העונש אינו מגיע לקצה המתחם כפי שקבע בית משפט קמא.

באשר לאבחנה שעשה בית משפט קמא מהמקרה נושא גזר הדין לפסק דין אלבאסל, טוען ב"כ המערער שבית משפט קמא לא נתן משקל לכך שנגד מעסיקה של החברה לא הוגש כתב אישום ונמחקו הנסיבות המחמירות מכתב האישום, דבר שיש בו כדי להבחין בין שני המקרים.

בסיפא הודעת הערעור טוען ב"כ המערער שבית משפט קמא לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, בהיותו מפרנס משפחה מרובת נפשות.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשי המאסר והקנס שהוטלו על המערער ומצביע על חומרת התנהגותו של המערער, אשר פגע באינטרס המוגן של שוויון בגביית המס ובאינטרס המוגן של הפגיעה בקופת המדינה על ידי מעשיו של המערער, במיוחד כאשר מדובר בסכום של כמיליון וחצי ₪, הוא מס התשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות נושא גזר הדין.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא אמנם לא התעלם כלל ועיקר מנסיבותיו האישיות של המערער, שהוא בן 59, ללא השכלה, נשוי ואב ל-11 ילדים וסב לנכדים וכן לא התעלם מעדי האופי שהעידו לזכותו של המערער עובר למתן גזר הדין על ידי בית משפט קמא.

כך גם לא התעלם בית משפט קמא ממצבו הרפואי של המערער שנפגע בתאונת דרכים בגבו ובברכיו וממצבה הרפואי של אמו.

חרף האמור, ראה בית משפט קמא, ובצדק, לחומרה את מעשיו של המערער שכן מדובר ב-106 עבירות הקשורות בהפצת חשבוניות פיקטיביות, כאשר כל עבירת מס היא אירוע העומד בפני עצמו ומתבצע בזמן נתון ורק בשל מבחן הקשר ההדוק בין העבירות, קבע בית משפט קמא כי מדובר ב"אירוע אחד" וקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות שמקובל גם עלינו.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מתעלמים מחומרת התנהגותו של המערער ומפגיעתו בערכים המוגנים כפי שתוארו על ידי בית משפט קמא וכן מכך שהמערער לא הסיר את המחדלים.

3

במהלך הדיון בפנינו טען ב"כ המערער כי אחיו של המערער נרצח על ידי מפגע לא מכבר ומשכך מוטל נטל הפרנסה של משפחת האח גם הוא על המערער.

ב"כ המשיבה טען כי אין בעובדה זו כדי להקל בעונש המאסר שהוטל על המערער שכן חזקה שמשפחת המנוח תקבל פיצוי מרשויות המדינה ואין בהפחתת עונש מאסר בחודשיים, כפי שהציע בית המשפט, כדי להקל על פרנסת משפחתו של המנוח, שכן בתקופת 9 החודשים לא יוכל המערער בלאו הכי לפרנס אותם.

נאמר מיד כי, מהנימוקים שפורטו לעיל, גזר הדין של בית משפט קמא היה נכון למועד נתינתו ורק בשל הנסיבה שקרתה לאחר מתן גזר הדין, כפי שנטענה בפנינו במהלך הדיון בערעור, הקשורה במות אחיו של המערער, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 9 חודשי מאסר.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 14824-12-13 (בית משפט השלום ברמלה) יעמדו בתוקפם.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 22.5.16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום, י' אדר ב' תשע"ו (20 מרץ 2016) במעמד ב"כ הצדדים והמערער 2.

4