1

ביום 11.3.21 נדחה ערעורו של המערער ונקבע כי עליו להתחיל לשאת בעונשו ביום 28.4.21.

המערער המתין יותר מחודש ימים וביום 22.4.21 הודיע כי ביום 21.4.21 הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה וביקש לעכב את תחילת הנשיאה במאסר למשך 60 יום עד 22.6.21. משניתנה הסכמת המשיבה עוכב ביצוע המאסר עד 25.6.21.

ביום 20.6.21 שוב ביקש המערער עיכוב ביצוע נוסף הפעם ל-4 חודשים עד 1.10.21 מאחר וטרם התקבלה החלטת נשיא המדינה, המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר בחינת טענות המבקש אני סבור כי דין בקשתו להידחות, אפנה בעניין זה לע"פ 9000/11 סלמן נגד מדינת ישראל (13.12.2011):

"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. ככלל, פרט למקרים יוצאי דופן ומיוחדים, בקשת חנינה מהנשיא לא תהווה שיקול לעיכוב ביצוע עונשו של נידון (בש"פ 1835/93 קלווין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 101 (1993); ע"פ 1641/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 27.10.09); ע"פ 4946/07 מקלדה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 27.4.09))".

לא מצאתי כי יש בנימוקי הבקשה נסיבות מיוחדות, ביום 4.2.21 נדון המבקש לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל בגין אספקת סם מסוכן, ומשנדחה ערעורו עליו לשאת מידית בעונשו, ניתנה לו הזדמנות להיערך למאסר כבר ביום 11.3.21 ואין כל הצדקה להמתין מעבר לכך.

2

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית ועל המערער להתייצב לתחילת מאסרו ביום 27.6.21 שעה 8:00 (אמנם תחילת הנשיאה במאסר נקבעה ליום 25.6.21 אך מאחר ומדובר ביום שישי, אני קובע את מועד תחילת המאסר ליום ראשון 25.6.21).

.

המזכירות תשלח ההחלטה לשב"ס.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"א, 21 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

אברהם אליקים