1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד אברהם מלכה

ב"כ המשיבה עו"ד סיגל אורבך-סולומון

המערער הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 55343-09-12 (בימ"ש שלום בראשל"צ) בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו בצוותא, בהסעת שב"ח שלא כדין, בנהיגת רכב ללא רישיון, ללא פוליסת ביטוח ובשכרות, ונדון לתקופת מאסר כוללת של 18 חודשים המורכבת משנת מאסר בגין העבירות נושא גזר הדין ומהפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר ושלושה חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו.

הערעור מכוון כלפי חומרת המאסר בפועל וב"כ המערער עותר בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו לאמץ את המלצת שירות המבחן להאריך את המאסרים על תנאי שתלויים ועומדים נגד המערער ולהטיל עליו לבצע עבודות של"צ בפיקוח שירות המבחן, שכן המערער נגמל משימוש באלכוהול.

ב"כ המערער טוען, כי לא ניתן היה להגיש כתב אישום נגד המערער בגין הסעת שב"ח, שכן על פי הנחיות פרקליטות המדינה שצורפו להודעת הערעור, המערער לא עומד בתנאים שמאפשרים הגשת כתב אישום כזה כאשר מדובר בהסעה ראשונה של שב"ח ללא תשלום, כפי שהסיע המערער את השב"ח נושא גזר הדין.

2

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער ומצביעה על חומרת התנהגותו בעבירות נושא מאסרו, כאשר נהג בשכרות רכב ללא רישיון וללא תעודת ביטוח וכאשר הסיע שני שבח"ים.

באשר להנחיית פרקליטת המדינה, מעלה עיון בהנחיה כי המערער עומד בתנאי סעיף 5(ג) להנחיה, שכן מתיק החקירה עולה כי עבר עבירה נלווית שיש בה כדי להחמיר את עבירת הסעת השב"ח. מכתב האישום נושא גזר הדין עולה שהמערער הסיע שני שב"חים כאשר הוא נוהג ברכב בשכרות, ללא רישיון וללא ביטוח, ויש באלה כדי להחמיר את הסעת השב"חים.

עיון בגזה"ד נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא לא התעלם מהאמור בתסקירי שי רות המבחן שהיו בפניו ובפנינו ומדברי אביו של המערער שביקש רחמים על בנו, המערער, אך עמד על חומרת התנהגותו של המערער כאשר נהג בזמן שכרות והסיע שני שב"חים לתחומי מדינת ישראל ובכך העמיד בסכנה את בטחונה, שכן לא ניתנה אפשרות לגורמי הביטחון לבדוק את כשירותם להימצא בתחומי מדינת ישראל, גם אם לא היו להם היתרי שהייה.

ביהמ"ש קמא התחשב, ובצדק, בביצוע העבירות על ידי המערער כאשר שני עונשי מאסר על תנאי תלויים ועומדים נגדו ולא מצאנו באמור בתסקירי שירות המבחן או בטיעוני ב"כ המערער בפני בימ"ש קמא או בפנינו כל נימוק מיוחד המצדיק הארכת עונשי המאסר על תנאי וחסד עשה בימ"ש קמא עם המערער כאשר הפעיל אותם בחופף ובמצטבר לעונש המאסר של שנה שהוא עונש ראוי בגין העבירות נושא גזה"ד.

בימ"ש קמא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, בהודאתו ובחסכון בזמן השיפוטי ובצדק לא אימץ את המלצת שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי ולהטיל על המערער לבצע עודות של"צ, המלצות שנוגדות את האינטרס הציבורי ונותנות משקל יתר לנסיבות של המערער.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתחיל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בת"פ 55343-09-12 (בית משפט השלום ברשל"צ) היום.

ניתן והודע היום י' אדר תשע"ה, 01/03/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

3