1

בפנינו ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום בקריות שניתן במסגרת תיק פלילי 1013-02-22 (כב' סגן הנשיאה, השופט טורס).

המערער הורשע על פי הודאתו ב- 8 עבירות שונות, שכוללות בין השאר עבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413 ב' שהעונש המרבי בגינה עומד על 7 שנות מאסר ועבירה של חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה' שהעונש המרבי בגינה עומד על 5 שנות מאסר.

בנוסף, המערער שביצע את עבירת גניבת הרכב תוך גרימת נזק לרכב בשווי של 20,938 ₪, גם ביצע עבירה של נהיגה פוחזת בעת שנמלט מהמקום, תוך שהוא מסכן חיי אדם.

נזכיר את הכלל כי ערכאת הערעור בוחנת את סבירות העונש ומתערבת רק במקרים של חריגה ממשית מרמת הענישה הנוהגת או הראויה, ראו לעניין זה פסק דינה של כב' הנשיאה חיות בע"פ 8172/21 חג'אזי נגד מדינת ישראל (15/5/22) ואנו סבורים כי פסק הדין מנומק היטב ואין הצדקה לחרוג ממדיניות הענישה שבמקרה זה, מצדיקה עונש כפי שקבע בית המשפט במקרה זה עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ביחד עם פסילה מלנהוג, תוך שהוא מציין שמתחם העונש נע בין 15 חודשי מאסר ועד 32 חודשי מאסר.

נציין כי, ניתן ללמוד על רמת הענישה למשל במקרה שבו שוהה בלתי חוקי, כמו המערער, נכנס למדינת ישראל כדי לבצע עבירות, נוהג בפזיזות ונידון ל- 36 חודשי מאסר בפועל, ראו ע"פ 4235/14 חטיב נגד מדינת ישראל (3/2/15) ונציין גם כי פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המערער, לא תומכים בהתערבות בענישה, בין משום שפסקי הדין שהוזכרו בנימוקי הערעור לא כוללים למשל עבירה של כניסה לישראל או פריצת מחסום משטרתי, כפי שהיה במקרה זה ולכן אין הצדקה להתערב בענישה ואנו דוחים את הערעור.

2

ניתן והודע ביום ט"ו תמוז תשפ"ב, 14/07/2022 במעמד הנוכחים.