1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אילן סלע) מיום 28.6.18 בת"פ 17034-11-15.

כללי

1.       המערער הורשע בהתפרעות, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המערער נדון לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי על אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות אחרת, כולל איומים, ופיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.       ואלה המעשים: ביום 17.5.15, בין השעות 15:30-18:00, בסמוך לשער שכם בירושלים, השתתף המערער בהתפרעות שאירעה כנגד יום ירושלים, במהלכה יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר השוטרים ופגעו בחזהו של שוטר. השוטר ביקש מהמתפרעים, וביניהם המערער, להתרחק מהמקום, ובתגובה, הכה המערער את השוטר בפניו באמצעות אגרוף וברח מהמקום. המערער נעצר ע"י שוטרים לאחר מרדף קצר.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותר להקלת עונשו של המערער וטוען כי העונשים שהוטלו על המערער הינם חמורים ובלתי הולמים לחומרת העבירות שביצע, סוטים באופן ניכר מרמת הענישה הנהוגה בתיקים אלה. מדובר בנאשם שהינו אדם צעיר, אין לחובתו הרשעות קודמות, האירוע היה חריג ולאחריו המערער לא היה מעורב בפלילים. לפיכך, יש להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ולהמתיק את עונשו של המערער. הוסף כי העונש הוטל על המערער למעלה משלוש שנים מאז האירוע כאשר בתקופה זו לא עבר המערער כל עבירה ולא ניתן לכך משקל. נקבע מתחם מבלי שנבחנו מקרים הדומים לעניינו, כמפורט בפסיקה ובהחלטות אליהן הפנה הסנגור. המערער הופנה לממונה על עבודות השירות אך המערער, מסיבותיו, לא הגיע אל הממונה ועל כן, לכל היותר, העונש הראוי היה אמור לעמוד על 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, כאשר במקרים חמורים יותר הוטלו עונשים קלים יותר. המערער נקלע למקום, ולא מדובר בתכנון מראש, מכל אלה יש לקבל הערעור.

          ב"כ המשיבה טען כי הערעור הוגש בחלוף הזמן ובלא נימוקי ערעור. לגוף העניין, נטען כי מדובר בעונש מידתי ומתון וענישתו נתמכת בהחלטות אליהן הפנה ב"כ המשיבה בעניינים אחרים. מדובר במתחם ראוי ובעונש ראוי בתוך המתחם, המערער לא קיבל אחריות ואף לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ועל כן יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

4.       שירות המבחן לא ערך תסקיר בעניינו של המערער, לאחר שניסיונות חוזרים ליצור קשר עמו כשלו, ושני זימונים לפגישה שנמסרו לו באמצעות עורך דינו לא נענו ע"י המערער, ועוה"ד מסר כי המערער ניתק עמו קשר. הממונה על שירות המבחן דיווח כי המערער לא התייצב לראיון שנקבע לו לבדיקת התאמתו לביצוע עבודות שירות.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

4

המערער הינו יליד 6.1.1993 והיה כבן 22 שנים בעת האירוע. במכלול השיקולים לקולה יובא גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, העדר הרשעות קודמות, וחלוף הזמן מעת האירוע, במהלכו לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. מנגד, לחובת המערער נזקפת חומרת מעשיו. בית משפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של המערער. מידת הפגיעה וחומרת המעשים מתעצמת בנסיבות בהן מדובר בהשתתפות בהתפרעות באזור העיר העתיקה ביום ירושלים, ומכך שכתוצאה מביצוע בצוותא של יידוי האבנים נפצע אחד השוטרים. בנוסף, המערער לא חדל מההתפרעות גם לאחר שהשוטר נפגע בחזהו וביקש מהמתפרעים להתרחק, ובתעוזה רבה אף הכה באגרוף בפניו של השוטר ונס מהמקום. האינטרס הציבורי מחייב ששוטרים יוכלו למלא תפקידם ללא מורא ופחד ומחייב מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה הגוברת על נסיבותיו האישיות של נאשם (ר': ע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל (2013)). כלל הוא, כי ערכאת הערעור לא גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. בנסיבות המקרה דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ט, 09 ינואר 2019, במעמד ב"כ המשיבה.