1

1.         ביום 24/11/15 הוצא צו הריסה מינהלי למבנה חקלאי (דיר צאן) ובניה נלוית שנבנו ע"י המשיב באזור ערערה.

המשיב פנה לבימ"ש השלום בבקשה לביטול הצו המינהלי.

בדיון באותה הבקשה, מיום 6/12/15 ,הסכימו הצדדים כי תינתן למשיב אורכה לביצוע הצו עד ליום 6/3/16, ואם לא יבצע ההריסה עד לאותו מועד רשאית תהיה המערערת לבצע ההריסה עד ליום 7/6/16.

            עוד הסכימו הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון הנ"ל כדלהלן:

"כן הוסכם כי למבקש (המשיב דנן- י.א) עומדת הזכות להגיש בקשה להארכת מועד ביצוע הצו, ככל שהינו סבור שחל שינוי במצב התכנוני, על רקע התקדמות תכנונית שתוצג בפני בית המשפט, המצדיק הארכת המועד.

אין בהסכמה להגשת הבקשה כאמור כדי להביע מראש דעה ביחס לעמדת המשיבה".

2

            בו ביום (6/12/15) קיבלו הסכמות אלה תוקף של החלטת בית המשפט.

2.         ביום 9/3/15 פנה המשיב בבקשה לבימ"ש השלום להאריך את מועד ביצוע ההריסה בששה חודשים.

לבקשתו צורף פרוטוקול סיכום ישיבה של מינהל התכנון מיום 4/2/16 - בו נאמר בין היתר:

"לאור קידומה של תוכנית מפורטת למסילת הברזל באר-שבע ערד, הרצועה לתכנון המסילה תצטמצם באופן שיתאפשר תכנון השטח שבבעלות המגיש (המשיב - י.א) לצורך הקמת חוה חקלאית".

בהתבסס על קביעה זו נטען ע"י המשיב בבקשתו לביהמ"ש קמא כי הדברים עולים כדי "... שינוי במצב התכנוני, על רקע התקדמות תכנונית ..." אשר בגינה - עפ"י המוסכם והמוחלט בישיבת 6/12/15 - רשאי הוא לבקש הארכת המועד לביצוע צו ההריסה.

3.         ביום 10/3/16 הורה בימ"ש השלום (כב' השופט צ.פורר) למשיבה (המערערת דנן) להגיב לבקשה עד ליום 13/3/16.

ביום 14/3/16 הורה ביהמ"ש "בהיעדר תגובת המשיבה .... יעוכב בשלב זה ביצוע צו ההריסה עד ליום 15/5/16.... ככל שיהיה בדעת המבקש להגיש בקשה נוספת (להארכת מועד ביצוע ההריסה - י.א) יעשה זאת לכל המאוחר עד ליום 1/5/15.

הבקשה תוגש ביחד עם תגובת המשיב".

בו ביום הסבה המערערת את תשומת ליבו של בימ"ש קמא לתגובה שהגישה במועד שנקצב לכך - ובה התנגדותה להארכת מועד ביצוע ההריסה. בעקבות כך ניתנה החלטה נוספת של בימ"ש השלום, ביום 14/3/16 - כדלהלן:

" לאחר עיון נוסף הסתבר כי הוגשה תגובה מטעם המשיבה. למרות התנגדות המשיבה, הגם שהיא מוצדקת, לפנים משורת הדין, יעוכב צו ההריסה כאמור בהחלטתי הקודמת. ככל שלא יהיה אופק תכנוני במועד הנדחה , לא יידחה פעם נוספת מועד ביצוע צו ההריסה".

4.         בפני ערעור המערערת על החלטותיו אלה של בימ"ש השלום.

ליבת הטענות הינה כי פרוטוקול מינהל התכנון (מיום 4/2/16) אינו עולה כדי "אופק תכנוני" זמין ומיידי - שרק בו יש להצדיק עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי.

זאת, הואיל וגם אליבא דב"כ המשיב - הליכי אישור תוכנית חדשה צפויים להימשך כשנתיים ורק לאחר שתאושר התוכנית ניתן יהיה בכלל לפנות בבקשה לקבלת היתר בניה (בדיעבד) למבנים נשוא צו ההריסה.

למערערת טענות נוספות לעניין ההחלטות נשוא הערעור.

3

ב"כ המשיב טוען לעומתה כי פרוטוקול מינהל התכנון (מיום 6/2/16) עולה גם עולה כדי "ההתקדמות התכנונית" בגדרו של היגד זה בהסכמת הצדדים (שקיבלה תוקף החלטת בית משפט).

5.         בערעור זה מועלות שאלות נכבדות של פרשנות מכאן ומכאן. זאת באשר למשמעות הסכמת הצדדים (שקיבלה תוקף של החלטה שיפוטית) מיום 6/12/15, ולפרשנות הראויה של הביטוי "התקדמות תכנונית" ,לצורך התקיימות "אופק תכנוני" כמצדיק עיכוב נוסף בביצוע צו הריסה מינהלי.

6.         מוצא אני כי הליכי ביהמ"ש קמא טרם הבשילו לכלל בחינת טענות אלה - בבחינה ערעורית.

            זאת הואיל וככל שעומד המשיב על בקשתו להארכת עיכוב הביצוע מעבר ליום 15/5/16 - עליו לפנות בבקשה נוספת לבימ"ש השלום עד ליום 1/5/16 - ולצרף לבקשה זו את תגובת המערערת (כמפורט בהחלטות ביהמ"ש קמא המצוטטות לעיל).

מטבע הדברים, כך ניתן לצפות, יתמקדו הבקשה והתגובה בשאלת התקיימותו של "אופק תכנוני" ,והכל בהקשר להסכמות מישיבת 6/12/15 ולפסיקה הנוהגת לעניין העילות לעיכוב ביצוע צווי הריסה מינהליים בכלל ובעילת "אופק תכנוני" בפרט.

7.         בנסיבות הדברים מצאתי לנכון לאפשר למשיב לפנות בבקשה כאמור לבימ"ש השלום עד ליום 1/5/16, ולצרף לבקשתו את תגובת המערערת(דנן).

            בית משפט השלום ישקול האם מוצדק יהיה לקיים דיון במעמד הצדדים (מעבר לכתבי בית הדין) - ויכריע במחלוקת לגופה.

            למותר לציין כי אינני מביע לעת הזו עמדה כלשהי במחלוקת האמורה.

ככל שלא תינתן החלטה אחרת - יעמדו החלטות בימ"ש השלום , נשוא ערעור זה, בתוקפן.

המזכירות תשלח פסק דין זה בדחיפות לב"כ הצדדים.

4

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ו, 20 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.