1

1.         המערער/המבקש הגיש ערעור על החלטת בית-משפט השלום הקריות (כב' השופט ארדמן) ב-בצה"מ 49507-06-19, שדחתה את בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא בתאריך 19/6/19, בהתייחס לעבודות בניה שונות שבוצעו בחלקה 93 בגוש 19374 בסמוך לישוב עראבה, לצורך הכשרת חלק מהחלקה לשמש כגן אירועים.

במסגרת ערעור זה, הגיש המערער/המבקש בקשה לעיכוב ביצוע, ולאחר דיון במעמד הצדדים, ניתנה בתאריך 3/10/19 החלטה המורה על עיכוב ביצוע עד למועד הדיון בערעור, הקבוע לתאריך 28/11/19.

            עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית-המשפט עד לתאריך 7/10/19, וכן נאסר על המערער/המבקש להפעיל ולעשות שימוש במקרקעין הרלוונטיים כגן אירועים.

2

            עוד צוין בהחלטה מ-3/10/19, כי טענת המערער/המבקש שהמשך השימוש בגן האירועים ובבניה האסורה אינו מסכן את שלום הציבור, הינה טענה בעלמא שלא הוכחה, שכן אין לגן האירועים רשיון עסק, והמערער/המבקש לא הראה אישורים של רשויות שונות, לרבות אישורי כבאות, אישורי משרד הבריאות וכדומה, והמדובר בגן אירועים מוקף עצים, המיועד לשימוש קהל רב משתתפים.

2.         המערער/המבקש הגיש בקשה לדחות את מועד כניסתה לתוקף של ההוראה בדבר הפסקת השימוש בגן לשבועיים, עד לתאריך 20/10/19, וזאת בנימוק כי מתוכננים אירועים בשבועיים הקרובים.

            בתאריך 3/10/19, בסמוך להגשת הבקשה, ניתנה החלטה כי אין בבקשה פירוט לאילו תאריכים נקבעו האירועים, מתי נחתמו ההסכמים עם מזמין האירוע, והאם הודע למזמין האירוע שתלוי ועומד צו הריסה מנהלי כנגד גן האירועים, והבקשה אף לא נתמכה בתצהיר.

            עוד צוין, כי המערער/המבקש לא צירף את עמדת הצד שכנגד, וכן צוין כי בית-המשפט אינו יכול להתיר שימוש במקרקעין לעסק של קיום אירועים בלא קיום היתר כחוק לעסק כזה.

3.         בעקבות ההחלטה, הוגשה בקשה מתוקנת על-ידי המערער/המבקש, שבה צוינו תאריכי אירועים החל מ-5/10/19 ועד 19/10/19, כאשר המדובר בחתונות שהסיכום לגבי עריכתם נעשה, לגרסת המערער/המבקש, בין התאריכים 26/6/19 ועד 15/7/19.

            ראשית יש לציין, כי צו ההריסה המנהלי שהוצא למערער/מבקש ב-20/6/19, כך שהמדובר באירועים שהמערער/המבקש סיכם על עריכתם לאחר שכבר הומצא לידיו צו ההריסה המנהלי, ובעת שהיה תלוי ועומד בפני בית-משפט קמא דיון בבקשתו לביטול צו ההריסה המנהלי.

            המערער/המבקש התנהל שלא בתום לב, וכאמור בסעיף 9 לתצהירו, לא הודיע למזמיני האירועים כי תלוי ועומד צו הריסה מנהלי כנגד גן האירועים.

            בנסיבות אלה, אין לו להלין אלא על עצמו.

3

4.         הבקשה המתוקנת הובאה לפני השופט התורן כב' השופט ג'יוסי בתאריך 4/10/19 (יום שישי), וכב' השופט ג'יוסי לא מצא לנכון להיעתר לה, הגם שנטען בבקשה, כי אמור להתקיים אירוע בתאריך 5/10/19 (שבת), והורה על הבאת הבקשה לפני בהקדם, והבקשה הובאה לפני היום, 6/10/19.

5.         המשיבה, בתגובה שהגישה בתאריך 4/10/19, התנגדה לבקשה, וציינה כי צו ההריסה הודבק במקרקעין, כאשר גן האירועים היה בשלבי הקמה, כמתועד בתמונות ממועד הדבקת צו ההריסה, ומטרתו היתה מניעתית, ועוד בתאריך 23/6/19 הגיש המערער/המבקש בקשה לביטול צו ההריסה, וכל האירועים המתוכננים סוכמו לאחר שהמערער/המבקש קיבל את צו ההריסה, והגיש בקשה לבית-משפט קמא, כך שהמערער ניצל לרעה את העובדה שניתן לו צו עיכוב ביצוע של ההריסה במסגרת הדיון בבית-משפט קמא, והשלים את העבודות ופתח את הגן והחל לערוך בו אירועים, תוך ניצול ההליך המשפטי לרעה לצורך משיכת זמן, ולאחר שתחילה ניסה להציג תשתית עובדתית כאילו לא הוקם גן אירועים מסחרי במקום.

            המשיבה טענה כי המשך פעילותו של המערער/המבקש, יש בה חוסר נקיון כפיים, וכן הצדקה לפעול בהתאם לסעיף 254ח(ד) לחוק התכנון והבניה, ולא ליתן צו עיכוב ביצוע, ומכל מקום, בוודאי שאין ליתן גושפנקא למערער/המבקש להמשיך ולהפעיל גן אירועים לא חוקי גדל-מימדים, שנבנה במקרקעין חקלאיים, ולהמשיך להפיק רווח מדבר עבירה.

6.         בענייננו, המערער/המבקש לא הראה לבית-המשפט, גם לא במסגרת הבקשה המתוקנת, כי עשיית השימוש בגן האירועים אינה מסכנת את שלום הציבור או את בטיחותו.

            מעבר לכך, שצו ההריסה המנהלי הובא לידיעת המערער/המבקש ב-20/6/19, ולמרות זאת הוא חתם על הסכמים עם אנשים שונים לביצוע אירועים בגן, לאחר מועד זה, לטענתו, מבלי ליידע אותם שתלוי ועומד צו הריסה מנהלי כנגד המבנים שבמקרקעין, הרי אין אינדיקציה כל שהיא בבקשות שהגיש המערער/המבקש לכך שלמערער/המבקש אישור כבאות (והמערער עצמו בהודעת הערעור טען שנטע בשטח למעלה מ-150 עצים ולמעלה מ-4,000 שתילי פרחים, וכן ביצע דקורציה של עץ למבנים, כך שבוודאי המדובר בסביבה שאמורה להידלק בקלות, ויש צורך באישור כבאות על-מנת שלא לסכן את שלום הציבור ובטיחותו אם עומדים לקיים אירוע רב משתתפים בתוך שטח הגן).

            המערער/המבקש אף לא המציא אישורי משטרה או אישורי משרד הבריאות.

4

7.         כאשר בית-משפט שוקל האם לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי, עליו לבחון בהתאם להוראות החוק האם עיכוב הביצוע מוצדק בנסיבות העניין, והאם העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו, אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.

            בתי המשפט נועדו לסייע לאזרח, אולם לא לסייע לו לעבור על החוק, ולא לסייע לו לסכן את שלום הציבור.

            בנסיבות אלה, אינני רואה כיצד ניתן להיעתר לבקשה, ולאפשר למערער/המבקש לעשות שימוש בגן מבלי שהמציא תימוכין לטענותיו כי השימוש בגן אירועים מלא עצים, ובמבנים העשויים מעץ או המצופים בקורות עץ, לא יסכן את שלום הציבור המוזמן לאירועים המתוכננים, וזאת בהעדר אישור כבאות, ולא ניתן להצדיק עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, בלא לדאוג שעיכוב הביצוע לא יסכן את שלום הציבור.

            ההחלטה שניתנה בתאריך 3/10/19 על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד לדיון בערעור, ובתנאים שניתנה, מאזנת את מכלול השיקולים, ולכן עיכוב הביצוע הותנה בתנאים כפי שנקבעו.

8.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' תשרי תש"פ, 06 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.