1

נוכחים:

המערערים 2 ו-3 וב"כ עו"ד עזרא כדורי ועו"ד אביטן מימון

ב"כ המשיבה - עו"ד אשוואל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש שלום נתניה במסגרת תיק 61355-05-13 מיום 26.1.15, ניתן על ידי כב' השופטת הדס רוזנברג-שיינרט.

ב"כ המערערים לעניין אי הודאה בסעיף 3 לכתב האישום, חזר בו מטענה זו לאחר שהוסבר על ידי ביהמ"ש כי ההודאה ניתנה בבימ"ש קמא במפורש, כשהמערערים היו מיוצגים באותה העת ולא ניתן להתערב בהודאה זו בשלב הערעור.

במסגרת גזר הדין, לאחר שהמערערים הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות של ביצוע עבודות לשימוש במקרקעין הטעונים היתר בלא היתר, ובניגוד לסעיפים 205, 204 ו-208 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, מדובר בעבירות שבוצעו במסגרת נכס בבעלות המערערים, המצוי בגוש 8327 חלקה 138 בישוב צוקי ים.

העונש שגזר ביהמ"ש על החברה, קנס בסך 40,000 ₪ שישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום ,1.3.15 ועל הנאשמים 2 ו-3, קנס בסך 30,000 ₪ לכל אחד מהם. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.15. עוד נקבע בגזר הדין כי פיגור בתשלום אחד מהתשלומים שנקבעו, הן למערערת 1 והן למערערים 2 ו-3, יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידיי.

ב"כ המערערים ציין בפני ביהמ"ש כי התשלומים המגיעים בגין חודש 1.3.15, 1.4.15, 1.5.15., 1.6.15- לא שולמו.

2

מעיון בגזר הדין עולה כי ביהמ"ש התייחס להוראת סעיף 40 ב' תשל"ז- 1977 התייחס לשימושים שנעשו בשטח, התייחס לעובדה כי מלכתחילה הנכס לא נבנה לצרכי מגורים וקבע מתחם ענישה בין 60,000 ל-250,000 ₪.

עולה כי על מערערים 2 ו-3 הטיל ביהמ"ש קנס מופחת משמעותי ועל החברה הטיל קנס מופחת גם כן.

ככלל, ערכאת ערעור לא תתערב בקביעות בימ"ש קמא, בגובה הקנס, אלא אם כן נפלה טעות גסה או, חריגה קיצונית מהעונש המוטל בנסיבות דומות במקרים דומים. מקום שהעונש אינו חורג, כאמור לעיל, ערכאת הערעור לא תתערב, גם אם שיקול דעתה שונה, שכן, שיקול דעת ערכאת הערעור אינו עדיף על שיקול דעת בימ"ש קמא.

נוכח כך, אין בדעתי להתערב בעונש שנגזר על המערערת 1.

לעניין המערערים 2 ו-3, לאחר ששמעתי דברי בא כוחם היום ולעניין מצב כלכלי, ולאור העובדה כי מדובר בבני זוג שקופתם משותפת, אני מוצאת להתערב בעונש והקנס שישולם על ידי כל אחד מהם יעמוד על סך של 15,000 ₪ אשר ישולמו בתשלומים של 2,500 ₪ כל אחד החל מיום 1.7.15 ובכל 1 לחודש.