1

בקשה לעיכוב ביצוע צווים מינהליים להריסת בתיהם של המבקשים אשר בכפר וואלג'ה, עד להכרעה סופית בערעור.

2

1.           תחילת הדברים ביום 4.10.16, אז הוצאו צווים מינהליים להריסת בתיהם של המבקשים. כנגד צווי הריסה אלו הוגשו בקשות לביטול ולעיכוב ביצוע (ב"ש 3516/16, 3517/16). בית המשפט לעניינים מקומיים (מפי כב' השופטת אב-גנים וינשטיין) עיכב את ביצוע הצווים ודן בבקשה לגופה, וביום 10.10.16 הוחלט על דחיית הבקשה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה בתיק ע"פ 22551-11-16, כמו כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 10.11.16 ומיום 14.11.16 הורה בית משפט זה (מפי כב' השופט יעקובי) על עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. ביום 7.2.17 נדחה הערעור לגופו, ונקבע (מפי כב' השופטת לומפ) כי צו ההריסה יוותר על כנו וייכנס לתוקף ביום 19.2.17 (בהסכמה נדחה מועד זה ליום 14.3.17, על מנת לאפשר למבקשים לממש את זכותם ולהגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון). ואכן, בקשת רשות ערעור הוגשה לבית המשפט העליון (רע"פ 2291/17) וביום 13.3.17 ניתן צו עיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. ביום 27.4.17 נדחתה בקשת רשות הערעור לגופה, תוך שנקבע שההחלטה על דבר ביצוע מתבטלת, "וניתן לבצע את צו ההריסה לאלתר" (מפי כב' השופט שהם).

2.           למחרת היום, ביום 28.4.17, פנו המבקשים לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להארכת מועד ביצוע הצווים (בב"נ 48418-04-17), בטענה כי יש לעכב את ביצוע צווי ההריסה, משום שביום 6.4.17 הוגשה עתירה מינהלית על ידי מועצת הכפר וואלג'ה ותושביו (עת"מ 11782-04-17). בעתירה מעלים העותרים טענות כנגד התנהלותה של המשיבה בכל הנוגע למצב התכנוני בכפר, שמעמידה את תושבי הכפר, כפי שנטען, במבוי סתום בכל הנוגע לקידום אישורים לקבלת אישורי בנייה, אך נוקטת בהליכים לצווי הריסה תכופים, וכל זאת תוך כאשר במקביל אין מוענקים לכפר שירותים עירוניים כלשהם. המשיבה התנגדה לדחיית מועד צווי ההריסה. עמדת המשיבה התקבלה על ידי בית משפט קמא בהחלטה שניתנה בו ביום (מפי כב' השופט כדורי), וזאת נוכח החלטת בית המשפט העליון שניתנה יום קודם לכן, ובה הורה בית המשפט העליון כי ניתן לבצע את צו ההריסה לאלתר.

3.           כנגד החלטה זו הוגש הערעור דנן, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע, אשר באה לפניי. על פי הנטען בבקשה, ללא עיכוב ביצוע ייגרם נזק בלתי הפיך; ובנוסף סיכויי הערעור גבוהים, בשל פגם דיוני בהחלטת בית משפט קמא, אשר לא קיים דיון במעמד הצדדים בטרם הכריע בבקשה, בלא שפירט הנמקה לכך; כן נטען, כי לא היה מקום לדחות את הבקשה בשל החלטת בית המשפט העליון שהורה על ביצוע צו ההריסה לאלתר, וצו כזה איננו מונע בקשה לדחיית מועד ביצוע; עוד נטען, כי הרשויות מתנהלות כלפי הכפר וולאג'ה באופן פסול, ועתירה מינהלית בעניין זה הוגשה ועשויה להיות מוכרעת לטובת העותרים.

3

4.           המשיבה מתנגדת למתן הצו בדבר עיכוב ביצוע, וטוענת כי הטענות שהועלו בעתירה המינהלית, בדבר העדר תכנון והעדר שירותים, הוזכרו גם במסגרת ההליך הקודם, לשלביו, שנקטו המבקשים כנגד צווי ההריסה, תוך שבתי המשפט לדרגותיהם אישרו את הצווים המינהליים. מכל מקום, אף אם תתקבל העתירה, יידרשו הליכי תכנון עתידיים ממושכים להכשרת הבנייה הבלתי חוקית.

5.           לכך משיבים המבקשים, כי לאור הצהרה שניתנה מטעם המשיבה בהליך אחר לפיה לצורך אותו הליך, יכול בית המשפט לצאת מנקודת מוצא כי תכנית RJ5 הינה בת תוקף וניתן לקבל מכוחה היתרי בנייה, הרי שטענת המשיבה כי הליכי האישור עשויים להימשך זמן רב, איננה נכונה. עוד נטען, כי ביום 15.2.17 נשלח מכתב מטעמו של חבר הכנסת ד"ר אכרם חסון, המופנה אל ראשי הרשויות, ובו צוין כי הושגה הסכמה בדבר הקפאת צווי הריסה באדמות פרטיות של אזרחים מכלל המגזרים למשך תקופה של שנתיים. צוין, כי מכתב זה נודע למבקשים אך לאחרונה מפסק הדין שניתן ביום 25.4.17 בתיק עפ"א 53795-02-17.

דיון

6.           אף שככלל, מקובל וראוי לעכב ביצועם של צווי הריסה עד לבירור השגות כנגדם, וזאת למניעת נזק בלתי הפיך, הרי שאין מדובר בכלל שאין לו חריגים. שהרי אם כל ניסיון להשגה על צו הריסה יחייב מאליו עיכוב ביצוע, לא יהיה לדבר סוף, שכן ניתן לשוב ולהעלות טענות מטענות שונות בהליכים מהליכים שונים עד אין קץ. אם כל השגה וערעור יביאו לעיכוב ביצוע, הרי שצווי הריסה לא יבוצעו בלוח זמנים מניח את הדעת ואף ייגרמו עומס וסרבול מיותרים, משום שערעורים והשגות יוגשו רק על מנת לגרום לעיכוב ביצוע.

4

7.           במקרה דנן, מדובר בצווי הריסה שעמדו לביקורת בשלוש ערכאות, כמפורט לעיל. אך לפני ימים אחדים הורה בית המשפט העליון כי ניתן לבצע את צווי ההריסה לאלתר. מתקשה אני לראות כיצד הגשת העתירה המינהלית, שאירעה שבועות אחדים קודם שניתנה החלטת בית המשפט העליון, מהווה שינוי נסיבות, לעומת אלו שהתבררו בהליך הקודם שהסתיים בדחיית טענות המבקשים. הטענות המופיעות כאן דומות מאד לאלו שהועלו בהליך הקודם שהתנהל לגבי הצווים בשלוש ערכאות. באותו עניין פסק בית המשפט לעניינים מקומיים, כי אף אם קיימת ביקורת על התנהלות הרשות בכל הנוגע להעדר תכנון במשך שנים ארוכות, הרי שאין בכך כדי לפגוע בתקפם של צווי ההריסה המינהליים, שכן המשמעות המעשית היא שניתן יהיה לבצע בנייה בלתי חוקית באופן חופשי. נוכח כך, נראים סיכויי הערעור קלושים ואינם מצדיקים מתן צו עיכוב ביצוע. אשר לטענת המבקשים כי אף שההליכים לביטולם של צווי ההריסה המינהליים הסתיימו, ניתן לפנות בבקשה נפרדת להארכת מועד ביצוע צווי ההריסה - הרי שאף שאכן ניתן לעשות זאת, משהטיעונים לגוף הדברים דומים לאלו שכבר הועלו בבקשה לביטול צווי ההריסה ונדחו, הרי שסיכויי הערעור נראים נמוכים.

8.           אף סיכוייה של הטענה שהעלו המבקשים כנגד העדר הנמקה לכך שבית המשפט קמא קיבל החלטה על פי המסמכים שהוגשו, בלא לזמן את הצדדים לדיון, נראים קלושים. המבקשים לא הצביעו באיזה אופן פגעה בהם העובדה שלא זומנו לדיון, ונוכח כך שהחלטת בית המשפט ניתנה על בסיס נימוק משפטי, על פניו נראה כי המסלול בו בחר בית משפט קמא תאם את נסיבות העניין.

9.           בתגובה לתשובת המשיבה, ניסו המבקשים להסתמך על מכתבו של חבר הכנסת ד"ר אכרם חסון מיום 15.2.17. המבקשים לא טענו כי הבנייה כנגדה מכוונים צווי ההריסה עומדת באמות המידה שהוזכרו באותו מכתב, ומכל מקום מדובר במסמך שלא הובא לפני בית משפט קמא והערעור איננו מסתמך עליו כלל ועיקר, כך שאין בו כדי לשנות את התוצאה.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

5

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.