1

1.         לפני בקשה, מכוח סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 להורות על הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת בית בית המשפט לעניינים מקומיים בראשל"צ מיום 16.3.16 בתו"ב 38361-11-15 בגדרה הוטל על המערערים צו לפינוי המקרקעין הידועים כגוש 3631 חלקות 17 ו-18 במתחם גן הוורדים בראשל"צ (להלן בהתאמה: "הצו" ולהלן: "המקרקעין").

2.         אמות המידה להם נדרש בית המשפט בבואו לדון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נקבעו בע"פ 4556/15 ‏ ויליאם חישיבון נגד מדינת ישראל (8.7.15) כדלקמן:

"סעיף 201 לחוק מסמיך את בימ"ש להאריך את המועד להגשת ערעור, ואולם על המבקש הארכת מועד להציג טעם ממשי המניח את הדעת. בין השיקולים שעל בימ"ש לשקול לעניין הארכת המועד נמנים משכו של האיחור, הנימוקים לו וסיכויי ההליך העיקרי."

2

4.         לא הועלה בבקשה שלפני כל טעם לשיהוי בהגשת הערעור, בחלוף 60 ימים תחת 45 ימים כמתחייב על פי דין.

5.         גם לגוף העניין לא הוצג כל טעם ממשי העשוי להצדיק את הארכת המועד המבוקשת, שכן סיכויי הערעור להתקבל נמוכים.

            עניינו של ההליך נושא הערעור, תו"ב 38361-11-15, שני פרטי אישום שהוגשו נגד המבקשים בהקשר למקרקעין. האחד אי קיום צו הפסקה מנהלי שאושר על ידי בית משפט ביום 13.7.15 והשני שימוש הטעון היתר ללא היתר.

המבקשים הורשעו במיוחס להם, על פי הודאתם וביום 16.3.16 נגזר דינם. בית משפט קמא עמד לחומרה, על השטח הגדול בו מתבצעת הפעילות במקרקעין ולהפרה הממושכת של הצו השיפוטי ומאידך לא התעלם מטיעוני הסנגור לקולא. בין יתר רכיבי הענישה הורה בית משפט קמא על מתן הצו, במסגרתו ניתנה למבקשים אורכה של שלושה חודשים לפינוי המקרקעין, שאחרת מוסמכת המשיבה לבצע הריסה/פינוי וזאת על חשבון המבקשים.

6.         לא עלה אם כן כי שיקול הדעת של בית משפט קמא בהטילו את הצו, לוקה בחוסר סבירות ולמעשה גם המבקשים אינם כי שגה בית משפט קמא בהשתתו. אלא מבקשים להשהות את ביצועו עד להחלטה בהליך אחר שאינו נושא הערעור.

7.         לאור סך כל האמור לעיל, דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.