עפ"ת 56158/02/14 – המערער,אריה אלכסנדר דב גוטפריד נגד המשיבה,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
||
עפ"ת 56158-02-14 גוטפריד נ' מדינת ישראל |
|
13 מרס 2014 |
1
|
|
בפני כב' השופט רענן בן-יוסף |
|
|
המערער |
אריה אלכסנדר דב גוטפריד |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל |
||
נוכחים:
ב"כ המשיבה - עו"ד גלי חצב
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
נגד המערער נרשם ביום 21.05.13 בשעות אחר הצהריים דו"ח על-ידי השוטרת מרים נגד בצומת גבעת שמואל לכיוון בני ברק דו"ח על אי-ציות לרמזור אדום.
עסקינן בברירת משפט.
המערער ביקש לנצל את זכותו ועתר לקיים דיון כדי להראות שלא עבר את העבירה בה כפר כבר לפני השוטרת עת נרשם הדו"ח.
המערער זומן לישיבת מענה בפני בית משפט קמא ליום 12.01.14, הוזמן כדין לשעה 08:30 אך לא התייצב במועד. באותו יום, הגיע לבית המשפט אך באיחור. בית משפט קמא דן אותו בהיעדרו וגזר את דינו.
בו ביום, באמצעות מכשיר הפקס אך בשעות הערב, ביקש מבית משפט קמא לבטל את פסק הדין שניתן בבוקרו של אותו יום, והסביר את איחורו בכך שסבר שבית המשפט לתעבורה נמצא ברח' ויצמן 1 בת"א ולא במקום הנכון, הוא רח' שוקן בת"א.
בית משפט קמא בחן את הבקשה ביום 19.01.14 ודחה אותה בקבעו ששגגתו של המערער נובעת מרשלנות או מהיסח הדעת, אינה מהווה נימוק סביר לאי-התייצבות. המערער לא ציין את סיכויי הגנתו וממילא אין בפסק הדין עיוות דין ולכן הבקשה נדחית.
הערעור הוא על החלטה זו ועל פסק הדין. כאן המקום לומר שכאמור, בית משפט קמא הרשיע את המערער בהיעדרו מחמת אי-הופעתו, גזר את דינו לקנס בסך 1,800 ₪ לתשלום עד יום 14.01.14 וארבעה חודשי פסילה מותנית למשך שלוש שנים.
2
בנימוקי גזר הדין, בית משפט קמא לא עשה שימוש בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, בוודאי שקל לחובתו של המערער שיקול בודד והוא עברו התעבורתי שכידוע, הינו אחד ממרכיבי הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה על-פי סעיף 40י"א(11) לחוק, אך אין לומר שהחמיר איתו מעבר למידה.
בבוא בית משפט לבחון האם לבטל פסק דין שניתן בהיעדר, עליו למצוא שיתקיים אחד משניים: או שיש הסדר סביר לאי-ההופעה או הקיים חשש שמא נגרם עיוות דין.
הנני סבור שבשני אלה עומד המערער. המערער לא התעצל, לא ויתר על זכותו להישפט, עשה דרכו לבית משפט, אכן טעה, טעות היא אנושית. אמנם טעות אינה מצדיקה על-פי הפסיקה בכל מקרה בקשה לביטול פסק דין, אך המערער לא זנח את רצונו להגיע לבית המשפט משהתייצב ברח' ויצמן, ועשה דרכו לבית המשפט ברח' שוקן. אם איחר במעט, היה מקום לפתוח את התיק מחדש בו במקום.
ממילא היה מדובר בישיבת מענה, לא זומנו עדים.
גם לגופו של עניין, אף אם אין ביטחון שהמערער יצליח להוכיח בבית משפט קמא שגרסתו שנכנס לצומת באור ירוק מהבהב כאשר מאחוריו התדפק רכב אחר היא נכונה, עדיין אי-אפשר לומר שאין לו כל ראשית הגנה, וממילא הרשעתו, אפילו הטלת גזר דין לא חמור על מי שהוא חף מפשע, יכולה להביא לעיוות דין.
הנני, בנסיבות מקרה זה, נעתר לערעור.
התיק יחזור לבית משפט קמא והמערער יוזמן לישיבת הוכחות. אין צורך בקיום ישיבת מענה נוספת.
הנני מבהיר למערער שהדיון יתקיים ברח' שוקן ולא ברח' ויצמן בפעם הבאה.
ניתן והודע היום, י"א אדר ב' התשע"ד, 13/03/2014, במעמד הנוכחים.
|
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלדעלידינופרדוידי
