המערער ובא כוחו לא התייצבו לדיון בערעור שנקבע ליום 5.7.23.

בבוקרו של הדיון הוגשה בקשת דחיה בה נטען כי למערער "מצב חירום" משפחתי, ואולם ב"כ המערער לא העביר כל הבהרות בעניין זה חרף החלטה מיידית שניתנה ב"פתקית", והחלטה נוספת שניתנה בפרוטוקול הדיון מיום 5.7.23, לפיה על ב"כ המערער להעביר תגובה מפורטת עד יום 6.7.23, שאלמלא כן תישקל דחיית הערעור.

נוכח אי העברת כל הסבר מפורט וממשי לנסיבות אי ההתייצבות של המערער ובא כוחו, חרף ההחלטות שניתנו, מורה אני על דחיית הערעור, מכוח סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב -1982.

למעלה מהצורך אוסיף, כי מדובר בערעור על דחיית בקשה מחודש פברואר 23 להארכת מועד להישפט בגין עבירת מהירות משנת 2020, כאשר לא הוצגה כל אסמכתא על הגשת בקשה להישפט למשטרת ישראל על פי סד הזמנים הקבוע בהוראת סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, ולטענת המערער כי הגיש את הבקשה למשטרת ישראל במועדה, אין על פני הדברים, כל אחיזה ראייתית. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור אינם משמעותיים אף הם.

המזכירות תעביר ההחלטה למערער ובא כוחו.

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ג, 09 יולי 2023, בהעדר הצדדים.