1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 12.01.15 גזר בית משפט לתעבורה [כב' השופט הבכיר י. ויטלסון] את דינו של המערער במסגרת הסדר טיעון חלקי ולאחר הודאה לעונשים שונים, בהם עונש פסילה בפועל מלנהוג למשך שבעה חודשים, החל מיום 01.03.15.

הדיון היה בהיעדרו של המערער, אך בנוכחותו של בא כוחו, עו"ד אורון.

המערער לא הפקיד את רישיונו ביום 01.03.15, כפי שהורה בית משפט קמא, וכשפנה למשרד הרישוי כאשר סבור היה שתמה תקופת הפסילה, התברר לו שלאור העובדה שלא הפקיד את רישיונו כהוראת סעיף 42 לפקודת התעבורה, מרוץ הפסילה טרם החל.

בצר לו פנה המערער לבית משפט קמא בבקשה לחשב את הפסילה החל מהיום שנקבעה, 01.03.15, אך בקשתו נדחתה ובצדק נדחתה. בית משפט קמא לא פירט את נימוקיו, אבל לאור סעיף 42 לפקודת התעבורה לא תרוץ הפסילה אלא לאחר הפקדתה, ולאור פס"ד ג'אבר, ממילא הסמכות לחשב פסילה אינה של בית המשפט אלא של משרד הרישוי, כפי שנקבע שם.

2

יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחומר שהוצג בפניי, לרבות התצהירים שהוגשו לעניין - תצהירו של המערער ותצהירו של שכנו על כך שלא נהג, ולאחר שאפשרתי לב"כ התביעה ולבית המשפט, דהיינו, בעצמי, לחקור את המערער על תצהירו, ולאור האפשרות הסבירה שהנני רואה שחלה תקלה בקשר בין המערער לבין בא כוחו, הנני סובר שיש מקום ללכת במידת מה לקראתו של המערער, ואקבע שהפסילה תחושב למערער לא מיום אישור ההפקדה, 27.10.15, אלא מיום 27.07.15, לצורך חישוב שבעת חודשי הפסילה.

הוקלד על ידי נופר דוידי