עפ"ת 24496/04/15 – פראג סולמאני יוסף נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
||
עפ"ת 24496-04-15 פראג סולמאני יוסף נ' מדינת ישראל |
|
30 אפריל 2015 |
1
|
|
|
בפני כב' השופט רענן בן-יוסף |
|
|
המערער |
פראג סולמאני יוסף |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל |
||
נוכחים:
ב"כ המערער - עו"ד צחי רז
ב"כ המשיבה - עו"ד ארז ריכטנברג
המערער הופיע
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
נגד המערער, שנרשם ביום 12.03.13 דו"ח תעבורה ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן, על כך שנהג ללא רישיון נהיגה, ואוסיף, מדובר במי שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, עשה כן ללא שיהיה לנהיגתו ביטוח בר-תוקף, וחצה צומת בניגוד להוראות הרמזור האדום.
המערער הורשע בעבירות אלה על-פי הודאתו. בית משפט קמא קיבל תסקיר קצין מבחן בשל העובדה שהמערער עבר את העבירות טרם הגיע לגיל 21. שירות המבחן המליץ על קבלת חוות דעת ממונה וזו חזרה תוך ציון העובדה שלא ניתן להפעיל לגבי המערער את סעיף 51ב' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, בשל כך שבבדיקת שתן התגלה שהוא השתמש בסמים.
בית משפט קמא קבע שבנסיבות העבירות אותן עבר המערער, מתחם הענישה מחזיק בו גם מאסר בפועל, אם כי אין הוא מתחיל במאסר בפועל.
לעונש גזר בית משפט קמא למערער חודשיים ומאסר בפועל, פסילה קצרה של 89 ימים ועונשים נוספים - פסילה מותנית ומאסר מותנה.
הערעור הוא על עונש המאסר שהוטל על המערער ומטרת הערעור לבטל את עונש המאסר כלל או לפחות שבית המשפט יורה על קבלת חוות דעת ממונה פעם נוספת משום שהמערער חדל מלעשות שימוש בסמים ויש סיכוי טוב שחוות דעת הממונה, בשלב זה, תהיה חיובית.
2
ראשית, יש לבחון את גזר דינו של בית משפט קמא, האם הוא גזר דין אשר על פי הפסיקה יש מקום להתערב בו, האם נפלה בו טעות של ממש, קיצונית כזו, שמצדיקה שערכאת הערעור תתערב בה ובאופן ברור אין הדברים כך. מי שנוהג כאשר אין הוא מורשה לנהוג כלל ועיקר, כאשר הוא מרשה לעצמו להיכנס לצומת מרומזר באור אדום מעיד על עצמו שהוא מסוכן באופן ממשי לחיי אדם, ומשכך עונש מאסר בפועל, בוודאי לתקופה קצרה, כפי שהוטל על המערער בנסיבות, איננו עונש החורג מהמתחם ואיננו עונש בלתי-הולם.
מבט אל העושה מלמד שמדובר בעבריין של ממש, לא רק בתחום התעבורתי שבשלו הוא נדון כעת, אלא גם בתחום הפלילי. גם אם אתעלם מהעבירות הפליליות האחרות, הרי אמצא בגיליון הרשעותיו עבירות חוזרות ונשנות הקשורות לרכב, ובוודאי חופפות את מעשה הנהיגה כמו, בין היתר, עבירה של ניסיון לגניבת רכב שנעברה זה מקרוב בשנת 2013.
על-פי דברי התביעה, שאין מקום להטיל בהם ספק, ממתין המערער לדיון בעניינו בערעור על עונש מאסר שלא לריצוי בעבודות שירות אשר הוטל עליו על-ידי בית משפט השלום בת"א בתיק 30933-12-12, גם הוא על סדרת עבירות רכוש לא קלות.
בנסיבות, בשום דרך אין ערכאת הערעור יכולה לומר לערכאה הדיונית כי טעתה בגזר דינה, לו היה מוטל המאסר על המערער בדרך של עבודות שירות, אז אולי היה מקום להתערב בגזר הדין.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לריצוי מאסרו ביום 03.05.15 עד השעה 10:00. ההתייצבות תהיה בבימ"ר "ניצן" כשברשות המערער תעודת זהות או דרכון.
אינני נעתר לבקשתו של ב"כ המערער לעיכוב ביצוע נוסף של פסק הדין, בעיקר לאור העובדה שהמערער לא התייצב לריצוי מאסרו כפי שהורה לו בית משפט קמא בתאריך 12.04.15 ולקח על עצמו את האחריות, כאמור, שלא להתייצב לעונש המאסר.
כל התנאים שהוטלו על-ידי הערכאות השונות כדי להבטיח את התייצבותו של המערער למאסרו יישארו על כנם.
תשומת לב שירות בתי הסוהר שהמערער מוזמן ליום 05.05.15 לבית משפט השלום בראשל"צ וביום 18.05.15 מוזמן לבית המשפט המחוזי בת"א להרכב כב' השופטת ברלינר.
ניתן והוּדע היום, י"א אייר התשע"ה, 30/04/2015, במעמד הנוכחים.
|
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלדעלידינופרדוידי
