עפ"ת (חיפה) 60014-09-25 – אחים עבד אלטיף יצור ושיווק רהיטים (1996) בע"מ נ' מדינת ישראל
|
עפ"ת (חיפה) 60014-09-25 - אחים עבד אלטיף יצור ושיווק רהיטים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראלמחוזי חיפה עפ"ת (חיפה) 60014-09-25 אחים עבד אלטיף יצור ושיווק רהיטים (1996) בע"מ נ ג ד מדינת ישראל בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים [19.10.2025] כבוד השופט זיו אריאלי פסק דין
1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בחדרה מיום 6.8.25, במסגרתה דחה בית המשפט קמא את בקשת המערערת להאריך את המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס מס' 10501968571 [המ"ש 8467-04-25].
2. בקצרה ייאמר כי בחודש 9/2024 הונפקה הודעת תשלום הקנס הנ"ל למערערת. על פי המפורט בהודעת תשלום הקנס, בתאריך 7.9.24 בכביש 65, במהלך נהיגה ברכב שבבעלות המערערת, נראה נהג הרכב כשהוא משתמש במכשיר טלפון שלא באמצעות דיבורית.
3. ביום 23.4.25 הוגשה הבקשה להארכת מועד להישפט. בבקשה נטען כי המבקשת קיבלה הודעת תשלום קנס בתוספת פיגורים, מבלי שהייתה לה כל ידיעה מוקדמת על אודות חוב זה. נטען כי המערערת לא ידעה על ביצוע העבירה במועד, ומשכך לא פעלה להסבת הדו"ח על שמו של הנוהג ברכב. בירור שערכה המערערת העלה כי הנוהג ברכב באתו יום הוא מר מוחמד אגבאריה אשר חתם על תצהיר להסבת הדו"ח.
4. המשיבה התנגדה לבקשה. נטען כי הודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובתה הרשומה של המערערת, ודבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". מדובר בהמצאה כדין. נטען כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס בשל סיבות שאינן תלויות בה. אין די בהכחשת ביצוע העבירה כדי להקים חשש לעיוות דין.
5. בהחלטתו מיום 6.8.25 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. נקבע, כי על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט על המבקש לשכנע כי ישנה סיבה מוצדקת לאי הגשתה של הבקשה במועד, או כי קיים חשש לעיוות דין. לעניין חזרת המסירה, נקבע כי הפרטים באישור המסירה מולאו כנדרש. המערערת לא ערכה חקירה ברשות הדואר ולא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי לסתור את חזקת המסירה. משכך, היה עליה לעמוד במסגרת הזמנים הקבועה בדין ולהגיש במועד בקשה להישפט. טענה לעניין הסבת הדו"ח או כי אחר נהג ברכב - אינה מבססת כשלעצמה חשש לעיוות דין. |
|
|
6. מכאן הערעור. נטען כי המערערת לא קיבלה את הדואר הרשום, כי מדובר באישור מסירה שאינו תקני. נטען כי לבקשתה צורף תצהיר של נהג העובד אצל המערערת, אשר משתמש ברכב לצורכי עבודתו. במהלך הדיון נטען בנוסף כי המערערת היא חברה גדולה ומסודרת, המקבלת דברי דואר באופן עקבי, ואין היגיון בטענה כי דווקא הזימון חזר בציון "לא נדרש".
7. המשיבה סומכת את ידיה על החלטת בית המשפט קמא.
8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הערעור להידחות, וכי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא.
9. כידוע, בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אם קיימת סיבה מוצדקת וטעם ראוי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין.
10. לעניין התנאי הראשון, הרי שמאישור המסירה שצורף לתגובת המשיבה בבית המשפט קמא עולה כי מדובר באישור הכולל את מספר הדו"ח, פרטי הנמען (המערערת), כתובתה וכן תאריך המסירה. הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום וחזרה בציון "לא נדרש". משכך, הרי שחלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי. חזקה זו מעבירה את הנטל לכתפיה של המערערת לשכנע כי ההודעה לא התקבלה על ידה מסיבות שאינן תלויות בה, ולא עקב הימנעות מלקבלה. בהקשר זה יובהר, כי לא די בטענה בעלמא כי הדו"ח מעולם לא התקבל אצל המערערת [השווה עפ"ת (מחוזי-חיפה) 51171-07-23 אדמס תעשייה ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.9.23)]. על מנת לסתור את חזקת המסירה, לא די לטעון לקיומם של פגמים או חוסרים באישור המסירה. על המערער להראות ולהוכיח, בראיות במסמכים או בעקבות בירור שנעשה ברשות הדואר, כי אי קבלת הדואר אינה נובעת מכך שהנמען נמנע מלדרוש את דבר הדואר [ר' למשל עפ"ת (מחוזי-חיפה) 10054-11-21 גאווי נ' מדינת ישראל (29.11.21)].
11. בענייננו, כפי שקבע בית המשפט קמא, טענת המערערת כי לא קיבלה את הדו"ח - לא מגובה בכל אסמכתא או ראיה שבכוחה לסתור את אישור המסירה. מכאן, שלא נפלה שגגה בקביעת בית המשפט קמא כי המערערת לא הוכיחה קיומו של התנאי הראשון.
12. אשר לתנאי השני - בפסיקה נקבע לא אחת, כי אין בעצם הטענה כי אדם אחר נהג ברכב (גם אם טענה זו מגובה בתצהיר) כדי לבסס חשש לעיוות דין המצדיק הארכת מועד להישפט. ר' בהקשר זה רע"פ 484/24 אלבז נ' מדינת ישראל (5.8.24); עפ"ת (מחוזי-חיפה) 48937-07-24 מוראד נ' מדינת ישראל (15.9.24).
13. סיכומו של דבר - לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, ולפיכך אני דוחה את הערעור.
|
|
|
המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ו, 19 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.
|
