1

נוכחים:

המערערים וב"כ - עו"ד נאשף דרוויש

ב"כ המשיבה - עו"ד מיטל אמויאל

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט דורון), מיום 09.07.21 בת"פ 64905-12-19.

פסק דין

המערערים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של קשירת קשר לפשע; פציעה כאשר העבריין מזויין; פציעה ע"י שניים או יותר; והיזק לרכוש במזיד.

2

כתב האישום שהמערערים הודו בעובדותיו מתאר קשירת קשר בין הנאשם 1 - בעל עסק במרכז "אורן" בבאר-שבע שהיה מסוכסך עם בעל עסק שכן, מסוג פיצרייה - לבין ארבעה אחרים ובהם המערערים, לתקוף את בעל הפיצרייה. במסגרת זו, המערערים והשניים האחרים הגיעו ביום 10.12.19 סמוך לשעה 20:45, למרכז אורן ברכב השייך למערער 2. המערער 1 והשניים האחרים ירדו מהרכב והמערער 2 ביצע עם הרכב סיבוב פרסה והמתין על הכביש במקביל לפיצרייה. המערער 1 והשניים האחרים נכנסו לפיצרייה ותקפו בצוותא חדא עובד המקום ושלושה סועדים ששהו בפיצרייה. הם חבטו עם אלה בזרוע ובכתף של אחד מהם ומשכו אחר אל מחוץ לפיצרייה וחבטו בגופו במכות אגרוף, בבעיטות ובאלות. ובנוסף, הפילו את הקופה הרושמת בפיצרייה ושברו את המסך שלה, והשליכו ושברו כיסאות. ולאחר מכן התוקפים נכנסו לרכב בו היה המערער 2 ונסעו מהמקום, ובהמשך נפגשו עם הנאשם 1 בבית קפה ברהט. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לאחד הנפגעים חבלה כהה ונפיחות בזרוע, ולאחר, חתך בקרקפת באורך של 6 ס"מ, ופריקת כתף. ושני הנפגעים נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים.

הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו המליצו לבית המשפט להטיל על הנאשם 1 מאסר בפועל למשך 11 חודשים, ולהטיל על כל אחד מהנאשמים 2 ו- 3 מאסר בפועל למשך 12 חודשים. הנאשמים 2 ו- 3 צירפו תיק נוסף לגביו הומלץ שיוטלו עליהם 7 חודשי מאסר בפועל שחודשיים מהם יצטברו למאסר בתיק זה. ולנאשם 2 הופעלו שני מאסרים על תנאי של 3 חודשים ו-5 חודשים, חציים במצטבר וחציים בחופף, ובית המשפט קיבל את המלצות הצדדים לעונש והטיל עליהם את תקופות המאסר האמורות לצד ענישה נלווית.

בעניינם של המערערים לא הוצג הסדר לעונש מלבד ההסכמה כי מכל עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות שייגזר עליהם, ינוכו ימי מעצרם ומחצית מימי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

בית המשפט עמד על הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי המערערים ועל מידת הפגיעה בהם; על מדיניות הענישה הנוהגת; ועל נסיבות ביצוע העבירות; וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לשאתו בעבודות שירות ועד ל 10 חודשי מאסר בפועל. לאחר בחינת חלקו של כל אחד מהמערערים במעשי העבירות, והתייחסות לנתוני המערערים ונסיבותיהם הטיל על המערער 1 מאסר בפועל למשך 11 חודשים בניכוי ימי מעצרו ובניכוי 30 ימים נוספים שהם מחצית התקופה בה שהה בפיקוח אלקטרוני; ועונשים נלווים. ועל המערער 2, מאסר בעבודות שירות לתקופה של 7 חודשים; ועונשים נלווים.

מכאן הערעור.

ב"כ המערערים טוען, בעיקר, שעונש המאסר שהוטל על המערערים איננו עומד ביחס מתאים לעונשים שהוטלו על המעורבים האחרים, במיוחד נוכח ההבנה שחלקם בפרשה קטן יותר משל האחרים, וגם איננו מתחשב בקשיים הראייתיים שהביאו להסדר הטיעון. טוען, שתקופת המאסר שהוטלה על המערער 1 עולה על תקופת המאסר המרבית של מתחם העונש ההולם שנקבע, ומתקופת המאסר בעבודות שירות של המערער 2 לא נוכתה מחצית מתקופת שהייתו תחת פיקוח אלקטרוני, כפי שהוסכם בין הצדדים. וטוען שתקופת המאסר שנותרה למערער 1 קצרה ובנסיבות מן הראוי לקבוע את תקופות המאסר של המערערים כאורך תקופת מעצרם ומחצית מתקופת שהייתם בתנאי פיקוח אלקטרוני.

3

ב"כ המשיבה הסכימה שיש להפחית מתקופת המאסר של המערער 2 את תקופת מעצרו ומחצית מהתקופה בה היה במעצר בפיקוח אלקטרוני, ומבקשת לדחות את הערעור על עצם תקופות המאסר שנקבעו למערערים.

לאחר עיון במלוא החומרים שהונחו לפנינו ושמיעת טענות הצדדים החלטנו לדחות את הערעור, בכפוף לניכוי תקופת המעצר ומחצית מתקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר שנקבעה למערער 2.

התנהלות המערערים באירוע העבירה, חמורה מאוד. המערערים וחבריהם התעברו על ריב לא להם. לא היה להם כל סכסוך עם בעל הפיצרייה ובוודאי שלא עם האנשים שהתארחו בה, ובכל זאת הם הגיעו למרכז מסחרי הומה בשעת ערב, בחבורה, מתוך כוונה לתקוף וכשהם מצוידים באלות, ותקפו בצורה בריונית וחמורה עובד המקום ושלושה סועדים תמימים שאין להם כל נגיעה לענין. גרמו לפגיעות גוף משמעותיות וזרעו מהומה והרס במקום. התנהגות זו ראויה לענישה חמורה, הכוללת מאסר לתקופה משמעותית מאחורי סורג ובריח.

אמנם, ככלל, לא ניתן להטיל על נאשם מאסר לתקופה העולה על הרף העליון של מתחם העונש ההולם שבית המשפט קבע, אלא בנסיבות של הגנה על שלום הציבור כאמור בסעיף 40ה' בחוק העונשין. ובענייננו התביעה לא טענה שיש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע למערער 1, לחומרה, וגם בית המשפט לא ציין כי הוא עושה זאת.

אולם, בסופו של דבר בערעור על חומרת העונש, ערכאת הערעור בוחנת בעיקר את הלימת העונש שנקבע לחומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ולמידת אשמו של הנאשם. טעות בתהליך קביעת מתחם העונש ההולם או בקביעת העונש ההולם ביחס למתחם, לא בהכרח מביאה לקבלת הערעור.

במקרה זה, מתחם העונש שנקבע בבית המשפט קמא שגוי, הן בנוגע לגבולות המתחם - הגבול התחתון צריך להיות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, והגבול העליון צריך להיות גבוה משמעותית מזה שנקבע. והן במשרעת הצרה שלו.

מהבחינה המהותית, מעשי המערערים מצדיקים הטלת עונשי מאסר לתקופות ארוכות יותר מאלו שהוטלו על המערערים ובוודאי שאין מקום להקל בעונשם של המערערים מעבר להקלה המגולמת בגזר דינו של בית המשפט קמא.

4

ב"כ המערערים טען כי עונשם של המערערים חמור בהשוואה לעונשים שהוטלו על המעורבים האחרים. בחינת הנתונים מלמדת שנאשם 1, שיזם את תקיפת בעל הפיצרייה ולא השתתף בתקיפה בפועל, נדון ל- 11 חודשי מאסר בפועל, וכל אחד משני הנאשמים האחרים, שהשתתפו בתקיפה, נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל על חלקו בתקיפה ובנוסף, נדון על תיק אחר שצירף ל-7 חודשי מאסר בפועל, בחופף ובמצטבר, ולנאשם 2 הופעלו שני מאסרים על תנאי של 3 ו- 5 חודשים, בחופף ובמצטבר, ובסופו של דבר הנאשם 2 נדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל והנאשם 3 נדון ל- 14 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שעונשם של הנאשמים האחרים בפרשה נקבע בהתאם להסדר טיעון בין הצדדים שכלל הסכמה לעונש, אין לומר שעונשו של מי מהנאשמים חמור יחסית מזה של האחרים.

סוף דבר, הערעורים נדחים, בכפוף לכך שמתקופת המאסר בעבודות שירות של המערער 2 ינוכו תקופת מעצרו ומחצית מהתקופה בה היה בפיקוח אלקטרוני. יתר הוראות גזר הדין יעמדו בעינן.

על המערער להתייצב ביום 31.1.22 בשעה 08:00 בכלא דקל במתחם בתי הכלא בבאר-שבע או בכלא אחר לפי הוראת שב"ס. כל תנאי השחרור שלו יעמדו בעינם עד התייצבותו לנשיאת מאסרו.

על המערער 2 להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ביום 4.1.22 בשעה 08:00 לקביעת מועד לתחילת ביצוע עבודת השירות שלו.

מזכירות בית המשפט תעביר את ההחלטה לממונה על עבודות השירות המתבקש לעדכן את בית המשפט בהתפתחויות.

פסק הדין יועבר לשב"ס.

ניתן והודע היום כ"ה טבת תשפ"ב, 29/12/2021 במעמד הנוכחים.