4. שלמה יעקובסון (להלן: יעקובסון) - היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעל המניות, הדירקטור ומנהלן הפעיל של חברת אלגרנטי - טרנטו ישראל בע"מ (להלן: חברת אלגרנטי) וחברת קליר תחבורה בע"מ (להלן: קליר תחבורה); זאב שמיין (להלן: שמיין)היה רשום כשכיר בחברת אלגרנטי בחלק מהתקופה הרלוונטית לאישום הראשון וכשכיר בחברת קליר תחבורה בכל התקופה הרלוונטית לאישום השני. בין השנים 2014 עד 2018, לקח המערער חלק פעיל בתוכנית עבריינית רחבת היקף בהובלת יעקובסון ושמיין יחד עם אנאס שוויכי (להלן: אינאס) ובעלה ראאד שעאר (להלן: ראאד).

5. במסגרת התוכנית העבריינית, סיפר המערער לשמיין ודרכו גם ליעקובסון ולחברות, במשך שנים, תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות שקיבל מאינאס וראאד, הכוללת שמות של חברות שונות ופרטים על החברות הנ"ל ומסמכים שונים הנוגעים להן - כל זאת ללא ידיעת הבעלים האמיתיים של החברות. על בסיס הנתונים שסיפק המערער אודות החברות הללו לשמיין ודרכו גם ליעקובסון, הוציאו האחרונים לחברות 3,406 חשבוניות פיקטיביות על שם 22 ספקים פיקטיביים שונים בסכום כולל של 1,062,500,979 ₪ מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות; הכניסו את החשבוניות לספרי הנהלת החשבונות של החברות וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 156,463,710 ₪ בדיווחים התקופתיים של החברות למנהל מס ערך מוסף.

6. וביתר פירוט - על פי האמור בעובדות האישום הראשון, בתקופה שבין חודש יולי 2014 לבין חודש ספטמבר 2015 כולל, פעל המערער במטרה לסייע לחברת אלגרנטי, ליעקובסון ולשמיין, להתחמק או להשתמט מתשלום מס על ידי כך שהוציאו וניכוי 593 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 287,604,921 ₪ והכל במטרה להשתמט מתשלום מס בסך 43,871,934 ₪.

7. על פי האמור בעובדות האישום השני, בתקופה שבין חודש מאי 2016 ולבין חודש יוני 2018 כולל, פעל המערער במטרה לסייע לחברת קליר תחבורה, ליעקובסון ולשמיין, להתחמק או להשתמט מתשלום מס על ידי כך שהוציאו וניכו 2,813 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 774,896,058 ₪, והכל במטרה להשתמט מתשלום מס בסך 112,591,776 ₪.

גזר הדין

8. כאמור, המערער הורשע בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. במסגרת ההסדר, התביעה הגבילה את עצמה לעונש בן 36 חודשי מאסר, וכן מאסר מותנה וקנס לפי שיקול דעת בית המשפט, בעוד המערער היה חופשי בטיעוניו לעונש.

9. בית המשפט קמא ציין כי אין מחלוקת בנוגע לכך שהעבירות בוצעו במסגרת תוכנית עבריינית אחת המהווה אירוע אחד. על כן, נקבע מתחם עונש אחד, כאשר ריבוי העבירות, היקף החשבוניות הפיקטיביות, משך הזמן שפעלה התוכנית וסכום המס הגלום בהן יהוו חלק מקביעת המתחם.

10. בית המשפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שעניינם מניעת הפגיעה בקופה הציבורית, מניעת הפגיעה במשק ובכלכלה, שמירה על התנהלות תקינה של רשויות המס והגבייה תוך מתן דיווח במועד כנקבע בדין והגנה על ערך השוויון בנשיאה בנטל המס.

11. בית המשפט קמא קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה וממשית, שכן המערער פעל כחלק מתוכנית עבריינית מתוכננת מראש במשך כארבע שנים. עם זאת, נקבע שמעמדו של המערער מצוי במדרג נמוך של התוכנית העבריינית, בשים לב לכך שהוא הונחה על ידי אחרים ונענה לדרישותיהם. בנוסף, התמורה שהפיק כתוצאה ממעשיו, שכר חודשי בסך 10,000 ₪ במשך 4 שנים, מעידה אף היא על מעמדו.

12. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 לבין 10 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. באשר לרכיב הקנס נקבע כי מתחם הקנס נע בין 1 לבין 8 מיליון ₪.

13. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הביא בית המשפט בחשבון את גילו של המערער, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי, היעדר עבר פלילי, הודאתו ושיתוף הפעולה עם גורמי החקירה. לחובתו זקף את העובדה כי הוא לא הסיר את המחדל.

14. בית המשפט קמא נתן דעתו לשיקולים שעמדו לנגד עיני המשיבה עת הגבילה עצמה לעתירה של 36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית: חלקו של המערער בתכנית העבריינית; העובדה שהמערער מילא אחר דרישות אחרים ושימש כמתאם בין המעורבים; המערער לא שלשל לכיסו את רווחי ההשתמטות ממס; המערער לא ביצע את פעולות ההפצה והקיזוז; המערער שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק; מצבו הרפואי של המערער; חיסכון בזמן שיפוטי ניכר; חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות. בית המשפט קמא מצא כי מדובר בשיקולים ראויים ויש לאמץ את הסדר הטיעון אף שמדובר בהסדר מקל ביחס למדיניות הענישה הנוהגת ולמתחם שקבע. אשר לגובה הקנס, ובהתחשב בהיקף העבירה, מחד גיסא, ובחלקו של המערער מאידך גיסא, מצא לנכון למקם את המערער בשליש התחתון של המתחם שקבע.

נימוקי הערעור

15. לטענת המערער החמיר עמו בית משפט קמא בהתחשב בחלקו "הטכני" בתכנית העבריינית המתוארת בכתב האישום. לדבריו הוא החל לעבוד כשליח אצל זאב שמיין, מבלי שידע את תכנם של עסקיו של שמיין, שהציג עצמו כמי שעוסק בעסקי סולר ודלקים. "התוכנית העבריינית" החלה עוד בשנת 2013, טרם שהמערער הכיר את שמיין. כתב האישום כנגד העבריינים העיקריים מוכיח זאת וסותר את כתב האישום של המערער, שהודה בחקירה בדבר חלקו בפרשה וזאת בלא שהיה מיוצג.

16. עוד טען המערער כי הוא החל לעבוד בעבודות השליחות, מבלי שקיבל תדרוך או הסבר על מהות עבודתו. תפקידו היה להעביר מסמכים וחשבוניות מודפסות כשליח, למסור כסף במזומן ליועצת המס ולבעלה, המקבלים עמלתם מהעבריינים העיקרים, וכן לקבל את שכרו מהם. על אף אחת מהחשבוניות שהעביר לא מופיע כתב ידו או מלאכת הקלדה שלו, תוכנן של החשבוניות לא היה מעניינו והוא מעולם לא חתם על החשבוניות. המערער לא ידע מה מתרחש בעסק במשך פרק זמן ארוך מאז תחילת עבודתו בשנת 2014, עד אשר החל להבין כי מדובר בעניינים לא כשרים, דהיינו ש"משהו מסריח" כלשון בא כוחו.

17. עוד טען המערער כי היקפי העסקאות שנרשמו בחשבוניות לא היו ידועים לו ולא עניינו אותו כלל. לא הייתה לו כל בעלות ו/או ייפוי כוח בחשבונות הבנק של המעורבים, ומעולם לא ביקש לעצמו תמורה ממחזורי הכספים שנרשמו בחשבוניות. בנוסף טען כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, והוא אף היה נתון לאיומים על חייו בשל הסכמתו לשמש כעד מדינה.

18. לטענת המערער היה על בית משפט קמא להביא בחשבון אף את העובדה כי הוצאה לו שומת כפל מס על סך 280,000,000 ₪, שבעקבותיה נקלע להליך חדלות פירעון. כן טעה בית משפט קמא משלא הביא בחשבון במידה הראויה את מצבו הבריאותי הקשה.

19. לאור כל אמור טען המערער כי יש להפחית בעונש המאסר שהוטל עליו, שאינו עולה בקנה אחד עם הענישה המקובלת בהתחשב בחלקו בתכנית העבריינית, וכן לבטל לחלוטין את הקנס בהתחשב בכך שהוא לא נהנה מרווחי העבירה כמו גם בהתחשב במצבו הכלכלי.

20. ב"כ המשיבה התנגד לכל הקלה בעונשו של המערער, הן בהתייחס לרכיב המאסר והן בהתייחס לרכיב הקנס. לטענתו, יש להביא בחשבון את ההיקף העצום של החשבוניות בהן מדובר ואת העובדה שהמערער היה גורם משמעותי בתכנית העבריינית. אשר לקנס ובהתייחס למצבו הכלכלי של המערער, טען ב"כ המשיב כי המערער הוא שהביא על עצמו במו ידיו את שומת כפל המס ולפיכך אין מקום להתחשב במצבו הכלכלי. לדבריו, נוכח הפסיקה הנוהגת לעניין קנסות, הנגזרים מהיקף העבירה והנזק שנגרם לאוצר המדינה, כמו גם נוכח ההקלה לה זכה המערער ברכיב המאסר, אין מקום להתערבות אף בגובה הקנס.

דיון והכרעה

21. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מצאנו לנכון לדחות את הערעור ככל שהוא נוגע לרכיב המאסר, אך להתערב בגזר הדין ככל שהוא נוגע לרכיב הקנס, ובעיקר - ביחס למאסר חלף הקנס.

22. נבהיר - עונש המאסר שהוטל על המערער, בגבולות המוסכמים בין הצדדים, הוא אכן עונש מקל. הסכום הכולל של החשבוניות הפיקטיביות בהן מדובר, וכפועל יוצא מכך - סכום המס שנגזל מקופת המדינה, הוא גבוה באופן יוצא דופן. אכן, המערער לא הפיק ריווח הנגזר מסכום המס שהועלם, שכרו היה קבוע, וחלקו, כך מוסכם על כולם, קטן מחלקם של המעורבים האחרים. ועם זאת, על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה, המערער היה גורם משמעותי ומכריע בתכנית העבריינית, ובלעדיו לא היה ניתן להוציאה לפועל. זה המקום לציין כי לא מצאנו כל ממש בטענותיו של ב"כ המערער באשר לחלקו "הטכני" של המערער בתכנית העבריינית, בהיותו בבחינת שליח גרידא, בלא כל ידיעה על אודות אותה תכנית. טענות אלו חורגות מעובדות כתב האישום בו הודה המערער, לאחר שהוסבר לו תוכנו ומשמעותו על ידי מייצגו בבית משפט קמא, הוא אותו מייצג בהליך שבפנינו הטוען עתה כנגד עובדות ברורות ומפורשות המפורטות בכתב האישום.

23. צדק בית משפט קמא שעמד על החומרה היתרה הגלומה בעבירות המס. מכאן שיש לבכר את שיקולי הגמול, ההרתעה והאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ע"פ 7533/23 חוסאם שמס נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (23.7.2024)). מידת הפגיעה שפגע המערער בערכים המוגנים גדולה לאין שיעור. המערער פעל כחלק מתוכנית עבריינית מתוכננת מראש במשך כארבע שנים וגרם במעשיו לנזק עצום לציבור. גם אם תכנית זו החלה, כטענת המערער, בטרם שולב בה, ואף אם חלקו מצוי במדרג נמוך והוא הונחה על ידי אחרים, אין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשיו. בית משפט קמא, בחן את מתחם הענישה הנוהג בעבירות מס, הביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים וקבע נכונה את מתחם העונש ההולם, שתחילתו בחמש שנות מאסר ובקנס של מיליון שקלים חדשים.

24. בית המשפט קמא אף הביא בחשבון במידה הראויה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות גילו של המערער, מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי, ובכלל זאת אף את העובדה, שאין להמעיט בחשיבותה, כי הוא הראשון מבין המעורבים בפרשה שהודה וסיים את ההליך, שיתף פעולה עם גורמי החקירה ומשמש כעד תביעה בעניינים של אחרים בפרשה. מנגד, בית משפט קמא אף צדק בהתייחסו לעובדה כי המערער לא הסיר את המחדל. אכן, המערער לא הכניס לכיסו את המס שנגזל מקופת המדינה, אך אין בכך כדי להסיר ממנו אחריות לנזק שגרם. בסופו של יום, עונש מאסר של 36 חודשים, כעתירת המדינה במסגרת הסדר הטיעון, הוא עונש מקל, החורג באופן משמעותי מתחתית מתחם הענישה הראוי, ובכל מקרה ובוודאי שאינו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

25. אשר לקנס, ראשית יש לזכור כי בהתאם לסעיף 63(א)לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקנס שניתן להטיל אינו רק נגזרת מטובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, אלא אף מהנזק שנגרם בשל העבירה (לפי הגבוה שביניהם). בהינתן הנזק שנגרם במעשיו של המערער לקופת המדינה, בהיקף כמעט בלתי נתפס של מעל 150 מיליון ₪, קנס בשיעור של 1% מגובה הנזק, כלל ועיקר אינו בלתי סביר, גם בהתחשב בחלקו היחסית קטן של המערער בתכנית העבריינית המתוארת בכתב האישום.

26. עם זאת כבר נקבע, כי "ראוי שתימצא קורלציה בין גובה הקנס והמאסר הנגזר במקומו לבין יכולתו הכלכלית האמיתית של הנאשם לעמוד בתשלום הקנס, לבל יהווה המאסר שבמקומו תוספת עקיפה לתקופת המאסר הרגיל, אלא אמצעי שנועד בעיקרו להמריץ את הנאשם לשלם את הקנס שהוטל עליו ... על-כן נדרשת ... הבחנה בין נאשם בעל יכולת כלכלית המסוגל לעמוד בתשלום קנס (ובכלל זה מי שהבריח את נכסיו כדי לחמוק מתשלום), לבין מי שאין ידו משגת באופן אמיתי לעמוד בתשלום. על היקף המאסר במקום הקנס שיוטל - אם יוטל - להיגזר באורח ישיר מההערכה האמורה" (ע"פ 5023/99 יוסף חכמי נ' מדינת ישראל (15.3.2001); ראו גם ע"פ 7159/13 אמנון ברזילי נ' מדינית ישראל (16.3.2015); להלן: "עניין ברזילי" ).

27. דומה כי אין חולק שהמערער שלפנינו יתקשה, וזאת בלשון המעטה, לעמוד בתשלום הקנס שהושת עליו. מנגד, וכאמור, אף לא ניתן להתעלם מההיקף העצום של הנזק שגרם. בנסיבות אלה נראה כי דרך המלך היא להפחית את גובה הקנס שהוטל על המערער, ובעיקר, להפחית במידה משמעותית את המאסר חלף קנס (על השיקולים בהם צריך להתחשב בית המשפט בקביעת גובה המאסר חלף קנס, ראו עניין ברזילי, פסקה 12).

28. סוף דבר, ומבלי להמעיט בחשיבות הטלת סנקציה כלכלית עת מדובר בעבירות כלכליות, כמו גם מבלי להתעלם מהיקף העבירה העצום שבו מדובר, אנו מעמידים את סכום הקנס על סך של 500,000 ₪ ואת המאסר חלף קנס על 6 חודשים.

29. הקנס ישולם ב-50 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון שבהם יהיה ביום 1.1.2026 ולאחר מכן בכל 1 בחודש שלאחריו.

30. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם.

31. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ו, 18 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.