ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר) מיום 18.3.2025 בת.פ. 32109-11-23.

1.  המשיב הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. ביסוד ההרשעה עומדות העובדות הבאות: ביום 11.11.2023 בשעה 22:30 לערך ישב המתלונן, אזרח הודו, ביחד עם חברו במדרגות הבניין בו הוא מתגורר. השניים שתו בירה ושוחחו ביניהם. המשיב יצא מביתו והלין בפני המתלונן וחברו על שהם מרעישים. המתלונן השיב שהם שותים בירה אחת ואז ייכנסו בחזרה לבית. המשיב החל לקלל את המתלונן, סטר לו בפניו והמתלונן סטר לו בחזרה. במקביל שבו המתלונן וחברו לדירה, אך כשיצא המתלונן מהדירה, יצא גם המשיב מדירתו כשהוא אוחז באולר, ניגש למתלונן והיכה אותו בכתפו באמצעות האולר. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן חבלות בדמות פצע בכתף ושריטות בחזה.

2.  בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר מאד ו/או צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) שלא יפחת מ-100 שעות, לבין ארבעה חודשי מאסר. אשר לעונש המתאים למשיב: בית משפט קמא התייחס לנסיבותיו האישיות של המשיב, ובכלל זה היותו בשנות השישים לחייו, ללא תעסוקה יציבה, וללא מעורבות בפלילים מזה למעלה מעשור. עוד עמד בית משפט קמא על הודאת המשיב וקבלת האחריות למעשיו, ועל שהותו במעצר מאחורי סורג ובריח מספר ימים, בנוסף לשהותו מספר חודשים ב"מעצר בית" מלא. מנגד, עמד בית משפט קמא על עברו הפלילי של המשיב ועל חוסר רצונו בטיפול.

3.  נוכח מכלול השיקולים שפירט, גזר בית משפט קמא את עונשו של המשיב ל- 6 ימי מאסר בפועל (כימי מעצרו); מאסרים מותנים; קנס בסך 1,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪.

4.  על גזר דין זה הגישה המדינה את הערעור הנוכחי.

5.  בערעור טענה המדינה כי המתחם שקבע בית משפט קמא אינו הולם את הנסיבות החמורות של ביצוע העבירה; כי העונש שנגזר על המשיב אינו נותן ביטוי ראוי להמלצת שירות המבחן להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לאחר ששירות המבחן עמד על קיומו של סיכון בינוני-גבוה להישנות ביצוען של עבירות אלימות מצדו, על העדר אמפטיה למתלונן, ועל קושי בלקיחת אחריות וחוסר נכונות להשתלב בטיפול בבעיית האלימות. המדינה ביקשה להפנות את המשיב לחוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות, ולגזור את עונשו למאסר שניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות.

6.  מנגד, ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערעור, וטען שלא קמה עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בגזר הדין. עם זאת, לאחר שמיעת הערות בית המשפט הודיע על הסכמת המשיב להצעתנו, שלפיה ייגזר עליו מאסר שניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות לתקופה של חודש וחצי. הצעה זו ניתנה לאחר ששמענו את דברי המשיב בפנינו שפירט בהרחבה את נסיבותיו האישיות, אשר מפאת צנעת הפרט לא נפרטן.

7.  המדינה הודיעה על התנגדותה להצעת בית המשפט, מתוך שלעמדתה מתחייבת תקופה ארוכה יותר של מאסר לריצוי בעבודות שירות (ראו הודעה מיום 16.6.2025).

8.  המשיב הופנה לחוות דעת מטעם הממונה, ונמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות (ראו חוות דעת מיום 20.7.2025).

9.  לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ובהסכמת המשיב, החלטנו לקבל את הערעור ולהורות כי חלף רכיב המאסר בפועל שנגזר על ידי בית משפט קמא, יבוא מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של חודש וחצי (ללא ניכוי ימי המעצר). סברנו שגזר דינו של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד נוכח ההכרח להיאבק בתקיפות בכל מופעי האלימות למיניהם בכלל, וכאשר מעורב נשק קר כמו במקרה שכאן בפרט. לטעמנו, המתחם שקבע בית משפט קמא אינו נותן ביטוי מספק לעיקרון ההלימה, וגם העונש שהוטל על המשיב בתוך המתחם אינו מתאים, בייחוד משעה ששירות המבחן עצמו המליץ כי ייגזר על המשיב מאסר לריצוי בעבודות שירות.

10.  עם זאת, בהתאם לכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין; נוכח הנסיבות האישיות שהוצגו לפנינו; ומשעה שסברנו שקיימת חשיבות בעצם ההטלה של מאסר לריצוי בעבודות שירות, ובאי-ההסתפקות בימי מעצר בודדים - לא ראינו למצות את הדין עם המשיב.

11.  בהתאם לכך, הערעור מתקבל. חלף רכיב המאסר בפועל שנגזר על ידי בית משפט קמא, יבוא מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של חודש וחצי (ללא ניכוי ימי המעצר). שאר חלקי גזר הדין יישארו ללא שינוי. המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 25.8.2025 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי, עבודות שירות, שלוחת מרכז (ירושלים), רחוב הרטום 12, הר חוצבים, ירושלים (בניין רמפא).

12.  המזכירות תעביר העתק פסק-הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

ניתן היום, ד' אב תשפ"ה, 29 יולי 2025, בהעדר הצדדים.