הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא בתיק ת.פ. 53689-10-20 מיום 30/1/25 בחיוב עו"ד בדר אלדין אגבאריה בהוצאות אישיות בסך 10,000 ₪ ( מערער מס' 3).

עו"ד בדר ביקש ארכה להגשת טיעונים מפורטים ונעתרתי לכך.

לאחר עיון בתיק אין חולק כי לסניגור המלומד זכות ערעור עצמאית, על ההחלטה לחייבו בהוצאות אישיות, אלא הערעור צריך להיות מוגש כערעור אזרחי. כבר נפסק בע"א 4845/95 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(2) 639, 645-644 (1995):

"אין חולקין כי לסניגור, אשר חויב בהוצאות אישיות, נתונה זכות לערער על חיובו. אלא שזכותו האמורה של הסניגור היא זכות עצמאית. היא אינה כרוכה בזכות כלשהי של הנאשם ואינה מותנית בה. כן אין היא נובעת מסוגו (הפלילי) של ההליך שבגדרו חויב - ואשר בו לא היה בעל דין - אלא מן הפגיעה שהחיוב הסב לו. והואיל והחיוב בהוצאות הוא חיוב אזרחי, הרי בהיעדר הוראת חוק המורה אחרת, אף הערעור על החיוב אינו יכול להיות אלא אזרחי".

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון ער"פ 8481/21 כליפה נ' מדינת ישראל, פסקה 24 לחוות דעתו של השופט ד' מינץ (11.09.2022) וכן רעפ 5801/24 ליאלין יורי נ' מדינת ישראל, (17.07.2024) ורע"פ 39701-12-25 נ' נגד ואח' מיום 14.12.2025.

מוצע למחוק את הערעור ולפעול בדרך אחרת להשיג על ההחלטה.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ו, 20 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.